מרבים בתחנונים בשני וחמישי

  • בימים שני וחמישי שאומרים בהם תחנון מוסיפים בהם תחנונים, והספרדים נוהגים לומר סליחות ומתחילים אל מלך, אנשי אמונה, ועוד סדר תחנונים המוזכרים בזוהר הקדוש ובדברי הגאונים. כתב מרן הב"י (סי' קלד) "בשני וחמישי מוסיפים לומר תחנונים, ועכשיו נוהגים לומר תחנונים שלש פעמים ויעבור ווידוי אחד ביניהם, ואח"כ אומרים והוא רחום כמו שהוא כתוב בסידורים" ורבינו האריז"ל כתב סדר אל מלך בשני ובחמישי וסודו בשער הכוונות (דף מ"א ע"ב) שאומר אל מלך וכו', ויעבור, ואנשי אמונה וכו', ויעבור וכו', תמהנו וכו' ויעבור וכו', אלוקינו ואלוקי אבותינו אל תעש עימנו כלה וכו' ואח"כ כל הסדר והוא רחום וכו'. ועי' בזוה"ק (זוהר חדש לך לך מב:) בעניין זה.
  • ימי שני וחמישי ימי רצון הם כי משה רבנו עליו השלום כשעלה למרום בלוחות שניות היה זה ביום חמישי וירד לסוף ארבעים יום ביום שני כנזכר במדרש תנחומא, ובסידור רש"י כתב שבימים אלה בית דין של מעלה ושל מטה שוים והם ימי רחמים, ובים של שלמה כתב שיש בהם דין וכן הוא בזוהר הקדוש ובפרי חדש, וכתב היפה ללב שדנים למעלה אם אנחנו ראויים לקבל השפע. בגמ' (שבת קכט:) אמר שמואל פורסא דדמא (זמן הקזת דם – רש"י) חד בשבתא ארבעה ומעלי שבתא, אבל שני וחמישי לא, דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי שבית דין של מעלה ושל מטה שוים כאחד" ופירש"י שבית דין יושבים בעיירות בשני ובחמישי וכיון דיום דין הוא עוונותיו נזכרים. וכתב הפר"ח (סי' קל"ד סק"י) שמכאן שהם ימי דין קשים ולכן מרבים בהם בתחנונים, אך הפמ"ג (שם מש"ז סק"א) כתב דזה למאן דאמר אדם נידון בכל יום (שיטת ר' יוסי בראש השנה טז.) אך למאן דאמר שאין דין בכל יום, אדרבה כשיש דין למטה אין דין למעלה (תנחומא משפטים ד') וא"כ הם ימי רצון. ובמדרש תנחומא (וירא טז) ומנין סמכו הדורות שיהיו מתענים בשני ובמדרש תנחומא (וירא טז) ומניין סמכו הדורות שיהיו מתענים בשני ובחמישי? אלא כשעשו ישראל אותו מעשה עלה משה בחמישי וירד בשני, מנין אמר רבי לוי עלה בחמישי ומחמישי ולחמישי הרי ט"ו, ומערב שבת לערב שבת ולערב שבת ט"ו הרי ל', ומשבת לשבת ח' ל"ח ואחד ואחד בשבת ושני בשבת הרי ארבעים" וכ"כ כתבו התוס' (ב"ק פב. ד"ה כדי) בשם המדרש הנזכר וכתבו שהם ימי רצון ולכך נהגו להתענות בהם, וכן הוא ברוקח (סי' כט) והביאו הב"י (סי' קלד). ועי' בסידור רש"י (סי' תיח) ומחזור ויטרי (סי' צג) שכתבו לפי שבית דין של מעלה ושל מטה שוין וכן הוא בבה"ג (סי' נה). ורבנו שלמה לוריא ביש"ש (חולין ה' יא) כתב שנהגו לגזור תענית בהם ויש הנוהגים שלא לאכול בהם בשר והטעם לפי שהם ימי רצון כי משה רבנו עלה בחמישי וירד בשני, ואח"כ כתב כי שמע מזקן אחד מפני שבית דין של מעלה דנים בהם וסימן לדבר שהם ימי דין שכן מצינו (שבת קכט:) דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי. ובערוך השלחן (סי' קלד סעי' א') כתב הטעם משום שמובא בגמ' שם שמזל מאדים משמש בימים אלו פעמים ביום, וכידוע מזל מאדים מורה על מידת הדין, ולכן מרבים בימים אלו בתחנונים. ועי' בזוה"ק (בראשית יז:) שכתב נמי דימים אלו ימי דין הם, ולכן יום שני הוא בגבורה ונבראה בו המחלוקת, וגיהנם (עיי"ש דף מו.), ואותו מלאך נברא בו, ולכן לא נאמר בו כי טוב, ויום חמישי הוא כנגד ספירת ההוד והוא גם כן דין, ועי' בפירוש המקובל רבנו מנחם מרקאנטי על התורה (בראשית ב' ג') שכיון שהם רומזים לגבורה וההוד הם ימי דין ולכן נהגו להתענות בהם. ומאידך עי' בדברי הרב יפה ללב (ח"א סי' קלד סעי' ג') שכתב שימים אלו ימי רצון שנפתחים בהם שערי רחמים בעולמות העליונים ומשם משתלשל ויורד בעולם התחתון, והיא הנותנת שהם ימי דין לדון לראות אם ראויים התחתונים במעשיהם לקבל השפע מעולמות העליונים.

 

 

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה