דינים הנוהגים מראש חדש עד תשעה באב חלק א'

למעט בשמחה

  • משנכנס אב ממעטין בשמחה. כן איתא בגמ' תענית (כו:) אמר רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, ונפסק ברמב"ם (הלכות תענית פ"ה ה"ו) ובסמ"ג (עשין מדברי סופרים ג) וכ"פ הטשו"ע סי' תקנא (סעי' א'). והכוונה למעט בדברים ופעולות המשמחות, כגון בניית בית חתנות לבנו וכדו', אך בשמחה התמידית צריך האדם גם בימים אלו להיות שמח במדה האמצעית ככל שאר ימות השנה. כך מובא ביבמות (מג.) שמר"ח אב ממעטין בעסקיהן מלישא וליתן ולבנות ולנטוע וכו' ונפסק בשו"ע (תקנא סעי' ב) וכן פירשו ראשונים רבים את האי מימרא דמשנכנס אב ממעטין בשמחה שהמיעוט בשמחה הוא למעט בכל הדברים הנזכרים ביבמות שהם דברים המעוררים שמחה, ואין זה ציווי על מיעוט השמחה התמידית, כן כתב בהדיא הר"י מלוניל (תענית כו:) "משנכנס אב ממעטין בשמחה, כלומר אם אירע לו שישיב בנו ובתו לנשואין בחודש אב ממעטין בשמחת החופה וכל שכן בשמחת מריעות שהיא רשות". וכ"כ בספר האשכול (תשעה באב סי' כה) והמכתם (תענית שם) והאורחות חיים (הלכות ת"ב סי' א') והכלבו (הלכות ת"ב סי' סב) וכ"כ רש"י בספר האורה (סי' סד) וז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה, ולא לעניין אכילת בשר ושתיית יין קא אמרינן, אלא לעניין שמחה כגון שמחת חתונה ושמחת מרעים וכל דבר שמחה". הרי שנוקט דוגמאות בדברים שפעולתם מעוררת שמחה.
  • ולכן ישראל שיש לו דין ומשפט עם נכרי, ישתדל לדחות משפטו עד לאחר תשעה באב, מפני רוע המזל לישראל בימי פורענות אלו. בגמ' (תענית שם) "ואמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לשתמיט מיניה באב ולימצי ליה באדר" [שו"ע (סי' תקנא סעי' א)]. וצריך להישמט ממנו עד אחר תשעה באב ובמקום האפשר יש להשמט ממנו גם ביום עשירי שבו נשרף ההיכל. עי' במג"א (ר"ס תקנא) בשם רי"ו שיש לו להשתמט עד ר"ח אלול משום דריע מזליה בחודש הזה, וכדבריו מבואר בפירוש רבינו יהונתן מלוניל (עמ' קל) שלא יעמוד עמו לדין בכל חודש אב, לפי שחודש אב מוכן לפורענות לשונאי ישראל, והרב קדושת לוי (סוף פרשת ואתחנן) כתב דעיקר האיסור הוא עד ט"ו באב, וכך הבין בדבריו המהר"ח פלאג'י בספר יפה ללב (סי' תקנא סק"ב) אולם בזוהר הקדוש (יתרו דף עח:) איתא "עשיו נטל מירחי שתא תרין ירחין, תמוז ואב, ואלול לאו דיליה הוא, דהא אפי' אב ט' יומין אינון דיליה, ולא יתיר, ואתאביד ולא אשתכח" ומבואר שלאחר ט' באב אין לו שליטה וכך מבואר בקרבן נתנאל (תענית פ"ד אות ב). וטוב להחמיר היכא דאפשר להשתמט גם ביום העשירי שבו נשרף רוב ההיכל. כן פסק בכה"ח (שם סק"א), וכ"פ בחזו"ע (עמ' קסו).  

מיעוט במשא ומתן

  • מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן. [שו"ע (סי' תקנא סע' ב). ועי' בביאור הלכה (ד"ה מר"ח) שכתב דאפשר דיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית]. יש אומרים שיש למעט במשא ומתן של שמחה, כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה. ויש אומרים דבכל משא ומתן צריך למעט בעת הזאת ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו. ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו. [משנ"ב (ס"ק יא)]. ומכל מקום טוב להחמיר לענין משא ומתן של שמחה (כגון קניית רהיטים וכדומה, אבל דבר לצורך העבודה אינו בכלל זה, עיין להלן), אף על פי שגם בזה נהגו להקל שמא לא יוכל להכין אחר כך. [שעה"צ (אות יג), אג"מ (ח"ג סי' פ) ואור לציון (פכ"ו אות א)]. ואף שלא יקבל מה שקנה אלא לאחר תשעה באב. [אור לציון (פכ"ו אות א)].
  • מר"ח אב אסור לקנות בגדים חדשים ומנעלים חדשים אפילו דעתו שלא ללובשן עד אחר ט"ב. רמ"א (סי' תקנא סע' ז) ומשנ"ב (ס"ק מט)]. ולענין המוכר, מבואר בפוסקים דלצורך פרנסתו רשאי למכור.
  • לצורך מצוה הכל שרי. [רמ"א (סע' ב)]. ועל כן כשנזדמן לו לקנות תפילין חדשים ודאי מותר כיון שהוא רק למצוה. [אג"מ (ח"ג סי' פ)]. וכמו כן מותר לקנות ספרים לצורך לימוד ת"ת דחשיב כצורך מצוה. [הגרשז"א זצ"ל (שם פי"ד הגה 26) וחזו"ע (עמ' קסח)]. וטלית שהוא בגד מסתבר שאסור אף שלובשין אותו רק למצוה. [אג"מ (ח"ג סי' פ)].
  • אם יש יריד כיון שהוא דבר האבד שרי לכולי עלמא אם הוא מוצא אז בזול יותר. [משנ"ב (סי' תקנא ס"ק יא) ובן איש חי (פ' דברים אות ב)]. וכן דבר שלא יוכל לקנותו לאחר ת"ב או שאין לו שהות לאחר ת"ב מותר לקנותו, אפילו הם צורכי חופה. [בן איש חי (פ' דברים אות ב)].
  • אסור לקנות מר"ח אב דבר שמחייב ברכת שהחיינו כי הוא כבנין של שמחה שאסור. [אג"מ (ח"ג סי' פ ד"ה ד"ה ומכונית)]. ועל כן אין לקנות מר"ח מכונית חדשה אם הוא לתענוג (אפילו באופן שמברכים עליה הטוב והמטיב כגון שיש לו אשה ובנים דגם הם נהנים מזה) דהוא כמו בנין של שמחה שאסור. [אג"מ (שם)]. וכמו כן אין לקנות מזגן מר"ח דיש בזה משום משא ומתן של שמחה. [בעל השבט הלוי (מבית לוי ביה"מ עמ' ח הגה י)]. ומי שסובל מאוד מהחום והוא בגדר חולה רשאי להקל בזה. [שם]. אמנם מותר לקנות מכונית וכדומה לצורך פרנסה אף בתשעת הימים, דזה בכלל משא ומתן שבזמננו נהגו להקל (ואין זה מו"מ של שמחה שכתב בשעה"צ שטוב להחמיר).
  • במקום הצורך יש להתיר קניית רהיטי בית וכדומה בט' הימים אם יגיעו לביתו לאחר ת"ב. [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פי"ד אות כב)].
  • מותר לתת מתנות לנער בר מצוה וכדומה, כנהוג אף בתשעת הימים. [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש שם הגה 28) ובעל השבט הלוי (מבית לוי עמ' כד אות ז)].
  • קניית הטבעת שנותנים לכלה בשעת שידוכין, נחשב דבר של שמחה שיש לאסרו בין ר"ח אב לט' באב, אך אם יש לחוש להפסד, מותר. ולהודיע המקח מותר בכל אופן. [אג"מ (אה"ע ח"ד סי' פד אות א)].
  • מותר להיכנס לדירה חדשה בימים אלו, לצורך מגורים הכרחיים, אבל אם כוונתו לצורך נוי והרווחה, אסור. (חזו"ע עמ' קסח).

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה