דיני בין המצרים חלק ד'

 

כמה דרגות נאמרו באיסור שמיעת מנגינות בימים אלו: לאדם בריא אין לשמוע מנגינות מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב, ואפי' אם סובל מעצבות או מחוסר מנוחת הנפש אין להתיר לשמוע זמר, ואם סובל מדכאון, רשאי לשמוע עד ראש חודש אב. וחולה עצבים מותר לו לשמוע כלי שיר אפילו ביום תשעה באב.  כן פסק האור לציון (ח"ג פכ"ה אות ב) דבימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב שהם ימי בין המצרים, אף המקילים במשך השנה צריכים להחמיר שלא לשמוע נגינות מכלי שיר בימים אלו, והוכיח כן מדברי המג"א בסי' תקנ"א (סק"י) שכתב שאין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו וכן כתבו האחרונים וכ"כ בבא"ח (פרשת דברים אות ה') ובעיקר יש להזהר בזה מראש חודש אב שהרי משנכנס אב ממעטין בשמחה כמ"ש בשו"ע (שם סעיף א') וכתב שם המג"א דהיינו שאין שמחים כלל, וא"כ ודאי שאין לשמוע נגינות מכלי שיר מראש חודש אב. ועל כן אף מי שסובל מעצבות או מחוסר מנוחת הנפש ולכן שומע נגינות במשך השנה, לא ישמע נגינות בימי בין המצרים, ורק אם סובל מדיכאון יש לו להקל לשמוע נגינות עד ראש חודש אב, שאז הוא עיקר הזמן שאין לשמוע בו נגינות. ופשוט שחולה עצבים רשאי לשמוע נגינות בכל ימי בין המצרים ואף ביום תשעה באב כיון שיכול להסתכן אם ימנע עצמו מכך. מותר לנגן לצורך חולה לחזק מזגו. כן פסק הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה פי"א הגה 54). אף ביום ראש חודש עצמו לא ישמע מנגינות, אע"פ שבשר מותר לאכול ביום זה. כן פסק באור לציון (הנ"ל).

  • מותר לשמוע זמר כשעושה רק על מנת להפיג בדידות או פחדים. כן פסק הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה ח"ג פכ"ה הגה 8).
  • הנוהג במכונית וכדו' וצריך ליווי מוזיקה על מנת שלא להירדם וכדומה רשאי לשמוע, על מנת למנוע הסכנה הכרוכה בזה. דלא גרע מהא דכתב הב"ח (סי' תקס) מהא דאיתא בגמ' סוף סוטה "אמר רב: אודנא דשמע זימרא תעקר, אמר רבא זימרא בביתא חורבא בסיפא, אמר רב הונא זימרא דנגדי ודבקרי שרי, דגרדאי אסור, פירוש הנגינות שמנגנין בני אדם בשעה שמושכין משאוי או בשעה שמנהגין השוורין לחרישה מותר, שאינו אלא לתקן מלאכתן אבל הנגינות שמנגנין האורגים והוא הדין שאר האומנין באומנותן אסורין שאינן אלא לשמח לבבם ואסור וכדכתיב אל תשמח ישראל אל גיל כעמים וגו', וכ"פ המשנ"ב (סי' תקס סקי"ג), וא"כ בנידון דידן דאיכא חשש סכנה קיל טפי.
  • מי שזקוק ביותר לעשות התעמלות מטעמי בריאות ולצורך כך צריך לשמוע זמר, בעת הצורך הדבר מותר, בתנאי שאינו עושה לשם הנאה כלל. כך הובא בגליון שמעתתא עמיקתא בשם הגרש"ז אולמן שליט"א עפ"י דברי המשנ"ב (הנ"ל).
  • השומע כלי זמר בעל כרחו כגון באוטובוס וכדו' אינו עובר איסור ואינו צריך לאטום אזניו שהרי אינו מתכוין להנות. עפ"י הנאמר בגמ' פסחים (כה:) בתירוץ אביי שם "לא אפשר ולא מכוין מותר". ועי' ערוך השלחן (סי' תריג) שכתב גבי נטילת ידים בבוקר יום כיפור שלא יכוין לשם תענוג, ומ"מ אף אם נהנה בפועל הוי בגדר "לא אפשר ולא מכוין" וכן פסק הגרח"ק שליט"א (קרא עלי מועד פ"ב אות ה בתיקונים).
  • במקומות שמפעילים מוזיקה להנעים ההמתנה והקניה של הלקוחות (כמו שמצוי בחנויות וכדו' או בטלפון עד קבלת השירות) מותר לשמוע מנגינות אלו, ומ"מ ראוי שיפעילו בימים אלו במדת האפשר מוזיקה שאינו עשויה להביא השומע לידי ריקוד. פשוט הוא משום שאין לזה שום חשיבות של האזנה למנגינה, ואדרבא מצפה ומייחל אימתי יענה לו חבירו ופעמים שזה מפריע לו ונפשו קצרה וחפץ שחבירו יענה לו, לכן אין בזה שום עונג ושום שמחה.
  • המלמד מוזיקה לתלמידים שאם לא ילמד יפסיד פרנסתו עבור ימים אלו רשאי לנגן עד שבוע שחל בו ת"ב. גם דין זה נלמד מהא דאמרו שכל זמרה שאינה באה אלא לזרז את האדם מותרת, ולא אסרו אלא זמרה של שחוק וכדו', וכ"כ האורחות חיים (הלכות ט"ב אות יד) שכל שמשורר להקל לו מלאכתו מותר. וכ"כ המאירי (סוטה מח.) וא"כ ה"ה באדם שמלמד נגינה שזה לצורך פרנסתו, י"ל דשרי, דהא אינו עושה כן לעונג ולשמחה, ודמי לדבר שאין מתכוין, וכיון שיש הפסד בדבר ודבר האבד, מצד התשלום  למלמד ומצד איבוד זמן הלימוד, לכן אין להחמיר אלא בשבוע שחל בו ת"ב בלבד וכן פסק בשו"ת זכר שמחה (באמברגר סי' סז). וכ"פ הגרע"י (חזו"ע קנח בהערות). ועי' במהר"ם שיק (יו"ד סי' שסח) ובעל שבט הלוי (מבית לוי עמ' ה אות ז) שכתבו שאם אין הפסד אין להתיר ללמד נגינה בימים אלו, אמנם מרן הגרע"י לא חילק בדבר זה. ועי' בכה"ח (אות מא).
  • קייטנה לילדים יש להקל להשמיע מוזיקה וכלי נגינה אם בלעדיה קשה לנהל את הילדים. כן פסק הגר"י קמנצקי זצ"ל (אמת ליעקב עמ' קכד בהגה) עפ"י דברי המשנ"ב (סי' תקס ס"ק יג). וכ"פ הגרע"י (שם בהערות).
  • קלטות סיפורים אף אם משולבים בהם מעט שירים מותר לשומעם בימים אלו. אף כאן הסברא משום שאין המנגינה באה אלא לשמש ולהדגיש את החלקים החשובים שבסיפור, וכ"פ הגרשז"א (פי"א הגה 53) לענין ספה"ע.

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה