דיני בין המיצרים חלק ד 

 

ריקודים ומחולות וכלי נגינה בסעודות מצוה, וברכת שהחיינו

  1. יש אומרים שבסעודת מצוה הנערכת בימי בין המצרים מותר להשמיע שירים המלווים בכלי נגינה. כ"כ שכנה"ג (סי' תקנא הגב"י אות לג) לענין ברית מילה. וכן פסק החיים שאל (לחיד"א סי' כא). ובשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כא) כתב שמנהג הספרדים להקל בזה. ועי' באבני ישפה (או"ח סי' קיב) וכ"פ בחזו"ע (עמ' קנ"ג). ובסידור היעב"ץ כתב להחמיר בזה ואף בסעודת מילה אוסר. והביאו היפה ללב (ח"ב סי' תקס אות ז). וכן בא"ר (סקכ"ו) כתב דאין ליקח מנגנים לשם סעודת מצוה בימים אלו. וכן פסק הגריש"א זצ"ל (תורת המועדים ס"ה אות ג) לענין סעודת בר מצוה, ברית מילה וכדומה. ומכל מקום אף לשיטת המחמירים מותר לשיר בפה, אמנם בני ספרד נוהגים היתר בכל זה וכ"פ כה"ח (סי' תקנא אות מ). והגרע"י התיר אף בשבת שחל בו ת"ב לשורר בפה ואין לחוש (עמ' קנד).
  2. מותר לעשות מסיבת תנאים (ללא סעודה אלא באכילת מיני מרקחת). כ"כ משנ"ב (סי' תקנא סקט"ז). ובאופן זה מותר לשיר אף שירי שמחה, אבל אסור לרקוד. כן פסק הגרשז"א זצ"ל (תורת המועדים פי"ד אות ד).
  3. יש מתירים בסעודת של ז' ימי המשתה ריקודים וכלי שיר. ויכול כל אדם להיות שם ולשמוח בשמחתם. כן פסק מרן הגרע"י בחזו"ע (עמ' קנג בהערות) ושכן פסק בשו"ת משנה הלכות (ח"ו רסי' קט) בשם הגר"מ פיינשטיין וכיוצא בזה פסק הגר"מ פיינשטיין (אג"מ חאהע"ז סי' צז) וכן העלה בשו"ת אבני ישפה (ח"א חאו"ח סי' קיב), ובפרט לבני ספרד שאינם נמנעים מנישואין אחר י"ז בתמוז אלא החל מר,,ח אב ואילך שמותר להם להשמיע כלי שיר ותזמורת בחופה ובשבעת ימי המשתה, לפי שאין שמחת חתן וכלה בלא שיר. והביא למהרי"ל (בהלכות עירובי חצרות) במעשה שגזר המושל על תושבי עירו ושער מקומו שלא לנגן בכלי שיר במשך שנה אחת, לאות אבל על אשתו שמתה, ושאלו להמהרי"ל אם יעשו החתונה בלא כלי שיר, והורה שאין לעשות הנישואין בלא כלי שיר, הואיל וזוהי עיקר שמחת חתן וכלה, ולכן הורה להם ללכת לעיר אחרת. ועפי"ז למד הכנסת הגדולה (אבה"ע סי' סה אות א') להתיר להביא כלי שיר לנישואי בנו, אף שהיה בתוך י"ב חודש לפטירת אמו.  והגרנ"ק שליט"א (יד לבין המצרים פ"ז הגה 14) כתב להתיר ריקודים אבל אסר כלי שיר בסעודת שבע ברכות, וכן הביא במשנה הלכות (שם). ודעת השבט הלוי (ח"ג סי' קנז וח"י סי' פא אות ב) דאין לעשות תזמורת וריקודים כלל, אמנם להלכה כתב מרן הגרע"י להתיר כמ"ש.
  4. הנושא אישה בימים המותרים להתחתן על פי מנהגו, מותרים חבריו הנוהגים איסור באותם הימים להשתתף בשמחתו ולשמחו. אור לציון (ח"ג פכ"ה אות א) וחזו"ע (עמ' קנג) שאשכנזים רשאים להשתתף בשמחת נישואי חתן וכלה ספרדים הנישאים כדת אחר י"ז בתמוז בריקודים ובמחולות. ועי' בדברי הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פסח פי"א אות יט). ואפי' הנושא אישה בימים שנוהגים בהם איסור, אף על פי שעושה שלא כדין, מכל מקום יש מקום לומר שמותר להשתתף בחתונה ולשמחו. כן פסק בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' קט ד"ה וגדולה) והביאו בשו"ת שמעתתא עמיקתא. עיי"ש דטעמו כי המנהג שלא לישא אינו מדינא אלא משום דלא מסמנא מילתא, ממילא אין זה איסור גמור עיי"ש.

ברכת שהחיינו

  1. יש אומרים שטוב ליזהר מלומר שהחיינו בבין המצרים על מלבוש או שאר כלים. ויש מקילין בזה. ומ"מ יש להחמיר. שו"ע (סי' תקנא סע' יז) משנ"ב (ס"ק צח) וחזו"ע (עמ' קכט). וממילא לא ילבש הבגד. משנ"ב (ס"ק צט). ובטעם האוסרים יעויין בספר חסידים (סי' תתמ) ובמ"א (ס"ק מב) דכיון שהזמן ההוא זמן פורענות אין לברך שהחיינו לזמן הזה" (ועי' בס"ח שמבואר שאין בזה איסור אלא מדת חסידות ועי' באבנ"ז (סי' שכח). ועי' במהרי"ל (סי' לא) ובביאור הגר"א (שם). ויוצא שהאיסור הוא מחמת הברכה ולא מחמת עצם אכילת הפרי. אולם בשו"ת פלא יועץ (ח"ב סי' כח) הביא בזה מח' ונקט כהמחמירים שהאיסור הוא בעצם אכילת הפרי.
  2.  מותר לחדש נעלים עד ראש חודש כיון שלא מברכים עליהם שהחיינו, ואפי' אחר ר"ח אב מותר לנעול נעליים חדשות. עי' במשנ"ב (ס"ק מז וס"ק מה) שכתב להחמיר שלא לנעול נעליים חדשות אחר ר"ח אב, אמנם הגרב"ץ אבא שאול בשו"ת אור לציון (פכ"ז סוף אות א') פסק דמותר לנעול נעליים חדשות ואפי' בשבוע שחל בו תשעה באב, משום שאינן בכלל בגד מכובס ואין מברכים עליהן שהחיינו כמ"ש בסי' רכג (סעי' ו'). אמנם ודאי שאסור לקנות נעליים חדשות מר"ח אב, כמ"ש בסי' תקנא (סעי' ז') "י"א שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מר"ח". וכתב על זה הרמ"א "וה"ה דאסור לקנותן".
  3. דין ברכת שהחיינו על פרי שווה לברכת שהחיינו על מלבוש וכדומה המבואר לעיל, ולמעשה נוהגים להמנע מלברך, ועל כן לא יאכל בימים אלו פרי שמברכים עליו ברכת שהחיינו. כ"פ המשנ"ב (ס"ק צט). ומ"מ פרי שלא ימצא אחר ט' באב, מותר לברך ולאכלו בבין המצרים. כ"כ הרמ"א (סי' תקנא סע' יז) וכ"פ מרן הגרע"י בחזו"ע (עמ' קלו). ואם יכול לשומרו במקרר, ישמרנו עד לאחר ימי בין המיצרים. ואם נשמר עד השבת הקרובה בלבד, ישמרנו עד לשבת. כן כתב באור לציון (ח"ג פכ"ה אות ג).

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה