זכר למחצית השקל ב

 

 

 

  1. אין לתת זכר למחצית השקל ממעות מעשר שמפריש בכל חודש, אלא אם כן התנה מראש בפירוש ואמר שמפריש מעות מעשר בלי נדר, והשעה דחוקה לו, רשאי לתת ממעות מעשר לתרומת זכר למחצית השקל. כן פסק בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' פז). ואף על בניו ובנותיו ואשתו אינו יכול לתת מכספי מעשר אם נתן עליהם כבר בשנים עברו. אף דקיי"ל שכל מצוה שאינה מחוייבת מעיקר הדין מותר לעשותה מכספי מעשר, כגון לקנות תפילין דר"ת מכספי מעשר מותר, ולכאורה לפי"ז היה מקום לומר דה"ה לתת עבור אשתו ובניו (מתחת לגיל י"ג) יכול לתת מכספי מעשר, אמנם במשנה שקלים (פ"א מ"ג) איתא "כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו, שוב אינו פוסק". וביאר הרמב"ם שאומרים לו מאחר שנתת עליו השנה שעברה והעמדת עליו זאת המצוה, תן עליו תמיד עד שיגיע ולא תפסוק. ונחלקו שם הרע"ב והתוס' יו"ט אם מת האב האם יכול להחיל את החיוב על הקטן עצמו, מוכח עכ"פ שלגבי האב יש חיוב גמור, וכתב המקור חיים (סי' תרצד) דאפי' התרה אין מועיל לזה, ונמצא שזהו חיוב גמור ואין לתת זאת ממעשרות. ונראה דה"ה לאשה שבעלה נתן עבורה פעם אחת, דתו אינו יכול לתת ממעשרות, ואף שהמשנה מיירי בבן שעתיד להיות מחוייב, מ"מ דעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פמ"ב אות ג') דה"ה לגבי אשה שהתחילה לתת פעם אחת זכר למחצה"ש, או בעל שנתן עבור אשתו, חייב להמשיך ולתת כל הזמן דהוי כנדרי צדקה ואסור להפסיק, ודוק מינה לניד"ד דאין לתת זה מכספי מעשרות.
  2. כל מי שהוא למעלה מגיל עשרים חייב לתת זכר למחצית השקל, וי"א מגיל י"ג וטוב להחמיר כדיעה זו. רבי עקיבא מברטנורא (פ"א דשקלים מ"ד) נקט שהחיוב הוא מגיל עשרים ומעלה, וכ"פ הרמ"א סי' תרצד, אמנם בתוס יו"ט שם תמה על הרע"ב בזה, והביא דעת הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים שמבן י"ג ומעלה חייב בשקלים, ושכן הוא בירושלמי שם, אולם בחזקוני (ר"פ כי תישא) מבואר דס"ל כהרע"ב שא"צ לתת אלא מבן כ' ומעלה, וכ"כ בהגהות הב"ח (מגילה טז.) בדעת התוס'. והגרע"י (שם עמ' קד) תירץ דאפשר דהרמ"א ס"ל דכיון שאינו אלא מנהגא בעלמא אין להחמיר בזה יותר מבן כ' דהא מצינו דלתרומת האדנים היה חיוב מבן כ' ורק לתרומת הקרבנות היה חיוב מבן י"ג.
  3. גם נשים יתנו מעות זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ואם האשה מעוברת יתן אף על העובר, כ"כ המשנ"ב (סי' תרצד סק"ה) בשם הדרכ"מ (אות א') ורמז לדבר "זה יתנו כל העובר". ואם אין ידו משגת כל כך, יתן חצי שקל עבור עצמו, ובעד כל אחד מבני ביתו יתן מטבע קטן יותר כפי כוחו. המג"א (סי' תרצד סק"ג) העיר על מה שכתב  בהגהות מנהגים דנשים וילדים חייבים במחצית השקל, שלא ידע מנא ליה. ובספר תורה תמימה (פרשת כי תישא) כתב עליו דכיון שנותנים הצדקה להקדים שקליהן לשקליו של המן ואף הנשים והילדים היו באותו הנס לכן גם הם חייבים, וכ"כ בכה"ח (שם) והגרע"י (שם עמ' קה) וכ"ד הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פמ"ב אות ג') והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פורים פי"ח ארחות הלכה הערה 30) ושבט הלוי (ח"ז סי' קפג).
  4. מעות זכר למחצית השקל ינתנו לטובת מוסדות של תורה ולישיבות שמגדלים בהם תלמידי חכמים, שמיום שחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה יזכה לראות בהרמת קרן ישראל, וכמ"ש בב"ב (י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תישא". במסכת סופרים (פכ"א ה"ד) איתא שנותנים בזה לחם ומים לעניים. ורבינו חיים פלאג'י ברוח חיים (סי' תרצד) כתב שינתנו לטובת תלמידי חכמים עניים. וכמ"ש "אם ביקשת לעשות צדקה עשה עם עמלי תורה" ושכן המנהג. ובמדרש תנחומא (פרשת צו) איתא שהתורה מכפרת על עוונותיהם של ישראל, נמצא שהתורה משמשת תחליף לכפרת הקרבנות הבאות מתרומות 'מחצית השקל' ואדרבא מעלת התורה גדולה ממעלת הקרבנות, וכמ"ש בר"ה (יח.) על הפסוק לכן נשבעתי לבית עלי אם יכופר עוון בית עלי בזבח ובמנחה, בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתלמוד תורה, וכן אמרו במגילה (ג.), גדולה מצוות תלמוד תורה יותר מן הקרבנות, עיי"ש. ובילקוט שמעוני (הושע סי' תקכב) איתא מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך בירושלים, ור' יהושע היה מהלך אחריו, וראה את בית המקדש כשהוא חרב, אמר ר' יהושע, אוי לנו על בית המקדש שהוא חרב, שהיו מתכפרים בו עוונותינו, אמר לו ריב"ז בני אל ירע בעיניך, יש לנו כפרה אחרת שהיא כמותה, והיא תלמוד תורה וגמ"ח, לכן נאמר כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלהים מעולות, ועי' עוד ביחוה דעת ח"א (סי' פו) מ"ש בזה.
  5. מי שלא הספיק או שכח ליתן מחצית השקל קודם פורים, כדאי שיתן לאחר הפורים. בספר הליכות והנהגות (פורים) כתב בשם הגרי"ש אלישיב שישלים לאחר פורים וראייתו מהמשנה מסכת שקלים (פרק א משנה ג) "בחמשה עשר בו שולחנות היו יושבין במדינה בעשרים וחמשה ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים אבל לא נשים ועבדים וקטנים". כלומר מבואר שהיו ממשכנים מי שלא הביא מחצה"ש בעשרים וחמישה לכן יש מצוה לתת זכר למחצה"ש אף אחר פורים. והגר"ח קנייבסקי (ספר ישמח ישראל פ"ה הערה 8) ס"ל דיתכן שאף אחר  חודש אדר טוב לתת המחצה"ש כדי שיקיים את המנהג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה