בן עיר שהלך לכרך ולהיפך אימתי יחגגו הפורים

 

  1. בכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אע"פ שאינם מוקפים חומה עכשיו, קוראים את המגילה בט"ו אדר, וכן הכפרים הנראים עמהם, אפי' אינם סמוכים להם, כגון שהכפרים בראש ההר, או סמוכים להם בתוך מיל, אע"פ שאינם נראים עמהם, כגון שהכפרים בעמק, קוראים בט"ו, ועיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים בי"ד, חוץ משושן הבירה שקוראים בט"ו, אע"פ שאינה מוקפת חומה  מימות יהושע בן נון, הואיל ונעשה בה הנס. (טשו"ע סי' תרפח סעי' א') והטעם שתלו הדבר ביהושע בן נון, הואיל והוא הראשון שנלחם בעמלק, והוא אשר הוציא לפועל עיקר כיבושה של ארץ ישראל. כ"כ האורחות חיים (אות ח') והמאירי (תחילת מגילה).
  2. עיירות המסופקות אם היו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון אם לאו, קוראים בי"ד בברכה, ובט"ו קוראים בלא ברכה. כן פסקו הטשו"ע (סי' תרפח סעי' ד') וכן העיר טבריה שמסתפקת הגמ' אם הים נחשב לחומה או לא, קוראים בי"ד ובט"ו, וכן נהגו בחברון בי"ד ובט"ו, וביפו, צפת, עכו, לוד, באר שבע, חיפה, והטעם דאפשר שנבנו רחוק ממקומם הראשון. ובבני ברק שהיא סמוכה ברצף בתים ליפו, טוב שיקראו גם בט"ו בלא ברכה. (חזו"ע עמ' קיב).
  3. בן עיר שחיוב קריאתו ביום י"ד, ונאנס ולא קרא בי"ד, קורא בט"ו בלא ברכה. בשבולי הלקט (סי' קצה) איתא "וכתב אחי רבי בנימין, שבן עיר שהיה בא בדרך או בספינה ולא היתה עימו מגילה, ונזדמנה לו בט"ו, קורא אותה בט"ו ומברך לפניה ולאחריה, וכדאמרינן בירושלמי כל החודש כשר לקריאת המגילה, שנאמר והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה. ואם יש שמסתפקים בדבר, מ"מ יקראנה בט"ו בלא ברכה. והובא בב"י סי' תרפח. וכ"פ מרן בשו"ע (שם סעי' ח') דמי שהיה בדרך בספינה והגיע ביום ט"ו, קורא אותה בט"ו. ובט"ז (סק"ט) נקט שקורא אותה בברכה, ומאידך המג"א (סקי"ב) נקט דיקראנה בלא ברכה, וכ"כ הפר"ח. ולכן נפסק דיקראנה בלא ברכה דסב"ל, וכ"פ הגרע"י בחזו"ע (עמ' קיג). ואף עיירות המסופקות אם נאנסו ולא קראו בי"ד, לא יברכו על קריאתה בט"ו. (חזו"ע עמ' קיג).
  4. תושב ירושלים הנמצא ביום י"ד באדר באחד מערי הפרזות, כמו תל אביב, והיה שם בזמן עמוד השחר של יום י"ד (כשעה ורבע לפני הזריחה, בשעות זמניות), יש לו לנהוג כל דיני פורים בתל אביב ביום י"ד, וכבר מערב י"ד אדר צריך לקרוא המגילה, כשיודע שדעתו להיות שם בשעת עמוד השחר, אף אם דעתו לחזור לירושלים ביום י"ד אחר עמוד השחר. וזהו שלמדו בגמרא ד"פרוז בן יומו נקרא פרוז". וכשיחזור לעירו בירושלים בליל ט"ו נחלקו הפוסקים אם מחוייב לקיים שוב את מצוות הפורים או לא, ולמעשה יש לו לשוב ולחוג את הפורים ככל דיניה. אלא שאין לו לברך על קריאת המגילה בליל ויום ט"ו באדר. וגם נכון שלא יהיה השליח צבור לקרוא את המגילה ברבים להוציאם ידי חובה. ואם נסע לתל אביב לאחר עמוד השחר של יום י"ד אדר, אינו נוהג דיני פורים בתל אביב, מאחר שבעמוד השחר היה בירושלים. כמו כן בן עיר שקרא המגילה בי"ד, ובלילה נסע לירושלים, ובבוקר יום ט"ו רוצה לעלות לתורה בפרשת ויבא עמלק, לכתחילה לא יעלה, כיון שאין זה יום פורים שלו לקריאת המגילה ושאר מצוות הנוהגות בפורים. לסכם עניין זה בבהירות יש להביא מה שכתב המשנ"ב (סי' תרפ"ח סקי"ב) וז"ל "ומפני שרבים מתקשים בסעיף הזה מוכרח אני להרחיב הדבור קצת ונבארו כפי מה שפירשוהו המגיד והכסף משנה וכן משמע מהגר"א. וצריכין אנו לידע שלשה דברים א) דאם הוא שייך לערי הפרזות אפילו יום אחד קרוי פרוז וקורא בי"ד וכן אם הוא שייך למוקפין אפילו יום אחד קרוי מוקף וקורא בט"ו ב) זמן קריאה הוא העיקר ביום וכיון שהיה בערי הפרזות בהתחלת היום י"ד קורא בי"ד וכן כה"ג לענין מוקפין ביום ט"ו ג) זמן קריאה שכותב המחבר היינו זמן קריאת המקום שהוא בו עתה לא זמן שיצא משם.

והיוצא שיש לנו כמה חילוקי דינים:

  1. בן עיר שהלך לכרך אם היה דעתו בעת נסיעתו לחזור למקומו בזמן קריאה, ר"ל בזמן קריאה של ט"ו דהיינו משהאיר היום לא יהיה שם, כי יחזור משם קודם אור היום, אף שלבסוף רואה שהוא מוכרח להתעכב שם גם על יום ט"ו, מ"מ אינו נקרא בשם מוקף וקורא ביום י"ד בהיותו בכרך.
  2. אם בעת נסיעתו לא היה בדעתו לחזור מן הכרך אלא לאחר זמן הקריאה, דהיינו בבקר של ט"ו שאז כבר הוא זמן הקריאה, אז חל עליו שם מוקף וקורא עמהן ביום ט"ו, ואפילו אם אח"כ חזר לעירו ביום ט"ו קורא שם אם לא קרא מתחלה בכרך.
  3. וכעת לאופן השני - דהיינו בן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו בעת נסיעתו לחזור למקומו בזמן קריאה, דהיינו שיחזור משם בליל י"ד קודם שיאיר היום דהוא זמן קריאה, ואף שלבסוף היה שנתעכב ולא חזר, קוראו כמקומו דהיינו ביום ט"ו.
  4. אבל אם לא היה בדעתו בעת נסיעתו לחזור משם רק לאחר זמן קריאה, דהוא ביום י"ד בבוקר, חל עליו חובת הקריאה של העיר.
  5. אם היה בי"ד בעיר וכעת נוסע לכרך, אף שלהלכה מתחייב בכל מצוות הפורים, בכל זאת אינו מברך על המגילה, והנה הט"ז כתב דהא דקורא ביום י"ד היינו דווקא אם נשאר בעיר הפרזות עד בוקר יום ט"ו, אבל אם חזר למקומו שהוא כרך קודם היום, לא מועיל מה שחשב מתחלה להיות בעיר בעת קריאת העיר". ופשטות הדברים המובאים בבאה"ל (ד"ה בן עיר) משמע דבן עיר שעקר דירתו בליל ט"ו והלך לכרך נתחייב כאן וכאן, משמע דאפי' יברך, מ"מ כתב כה"ח (סקכ"ט) דיקראנה בלא ברכה, וכן איתא דעת הגר"מ מזוז שליט"א (משנ"ב איש מצליח הערה 2).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה