ענינים הנוגעים לפרשת זכור

 

  1. בשבת שלפני הפורים מוציאים שני ספרי תורה, ובספר השני קוראים בפרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" והטעם כדי להסמיך מעשה המן למעשה עמלק. (רש"י מגילה כט.) ונחלקו הראשונים האם מצווה זו מדאורייתא או מדרבנן, ולכן צריכים ליזהר בקריאתה מאד ולכוין לצאת ידי חובה. כתבו בתוספות (ברכות יג. ד"ה בלשון) דיש פרשיות המחוייבין לקרות דאורייתא כמו פרשת זכור (דברים כה יז - יט) ופרשת פרה אדומה (במדבר יט א - כב) ובתרומת הדשן סימן ק"ח דלכן יש ליזהר יותר לשמוע פרשת זכור בעשרה יותר מקריאת מגילה שנזהרים לקרותה בעשרה והביאו דרכ"מ (אות א'). וכ"כ ספר האשכול (הלכות חנוכה ופורים סי' י') והרשב"א (ברכות יג.) הרא"ש בפסקיו (ברכות מז:), וכ"פ מרן השו"ע (סי' קמו סעי' ב) וז"ל "וכל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה, שהם בעשרה מדאורייתא, שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא" וכ"מ מדבריו בסי' תרפה (סעי' ז'), ויש אומרים שבזמן הזה אינה מן התורה, ויש לומדים שכך דעת הרמב"ם והסמ"ג ובפרט אחר שעלה סנחריב ובלבל כל האומות. ובספר איש אמונים (דף צב ע"א) נוקט בדעת הרמב"ם שסובר כדעת הפוסקים הנ"ל דהוי דאורייתא.
  2. צריך השליח ציבור להודיע לציבור שיכוונו לצאת ידי חובת מצוות זכירת עמלק ומחייתו שהיא מצוות עשה מן התורה, ושגם הוא מכוין להוציא את השומעים ידי חובתם. על פי המבואר בשו"ע סי' תקפט (סעי' ט') שצריך הש"ץ לכוין להוציא את השומע והשומע יתכוין לצאת, וכך מבואר בהגהות חתם סופר (סי' תרפה) שהיה נוהג להזהיר את הציבור לפני קריאת פרשת זכור ופרשת פרה, שכל אחד יכוין לצאת יד"ח. ועיקר הכוונה לצאת ידי חובה בקריאתו של השליח ציבור וא"צ לכוין לצאת בברכות, והמחמיר תע"ב. כן דעת הגרי"י קנייבסקי (ארחות רבנו ח"ג עמ' לב) שמעולם לא נהגו להקפיד על כך, ובשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קז אות א') כתב שאין הברכות צריכות כוונה מיוחדת של זכירה, אלא כיון שלהרבה דעות קריאה זו מדאורייתא, יש להוסיף כוונה.
  3. מי שנאנס ולא שמע בשבת זכור קריאת פרשת זכור, כדאי שיקרא בשבת זכור פרשת זכור מתוך החומש, וכשיקראו בבית הכנסת פרשת כי תצא יבקש מהקורא בתורה שיכוין להוציאו ידי חובה בקריאתו עתה "זכור". בשו"ת הר צבי (חאו"ח סי' נח) דן במי שנאנס ולא שמע בשבת זכור קריאת פרשת זכור, אם יכול לכוין לצאת בקריאת פרשת כי תצא, או שמא אינו יוצא בזה, מפני שהש"ץ אינו מכוין להוציאו ידי חובה. והגרע"י (עמ' ד') נוקט שראוי לומר לשליח ציבור שיכוין להוציא אותו ידי חובה, וכ"פ שו"ת בניין שלמה (סי' נד) ושו"ת תורת חסד מלובלין (סי' לז) ומנחת אלעזר (ח"ב סו"ס א'), ועי' המשנ"ב (סי' תרפ"ה סקט"ו) וכה"ח (סקל"ג) שצריך לכוין לצאת יד"ח ואפי' במצוה דרבנן.
  4. שליח ציבור שקרא פרשת זכור ויצא ידי חובה, רשאי לחזור ולקרות פעם שניה בציבור להוציאם ידי חובה. כן פסק הגרע"י (עמ' ה') ואע"פ שהשאגת אריה (סי' יג) כתב דדווקא במצוות דרבנן אע"פ שיצא מוציא, משא"כ במצוות של תורה, אין דבריו מוכרחים.
  5. ספרדי המתפלל תמיד בבית כנסת של אשכנזים, נכון מאד שיהדר לשמוע קריאת פרשת זכור שהיא מן התורה, מפי שליח ציבור במבטא ספרדי, וכן להיפך. הרב חיד"א (ספר יוסף אומץ סי' כ') שער הכוונות (דף נ' ע"ג) יבי"א (ח"ו חאו"ח סוף סי' י') חזו"ע (עמ' ח').
  6. יש אומרים שגם נשים צריכות לבא לעזרת נשים בשבת זכור כדי לשמוע קריאת פרשת זכור, הואיל ומן התורה אין זמן קבוע למצוות זכירת עמלק, ויש אומרים שהואיל ועיקר מצות זכירת עמלק אינה אלא כדי לבוא לידי מעשה, דהיינו להלחם בעמלק, מלחמה בפועל, ונשים לאו בנות מלחמה הן, לכן פטורות הנשים מקריאת ומשמיעת פרשת זכור, ומרן הרב עובדיה נקט להלכה דאע"פ שהאשה המקילה יש לה על מה שתסמוך, מ"מ המחמירות תבא עליהן ברכה. הגאון ר' נתן אדלר הובא בשו"ת בניין ציון החדשות (סי' ח') סובר דנשים חייבות וכ"כ המהרי"ל דסקין (קו"א סי' קב) ועוד, ומאידך בספר החינוך (מצוה תרג) כתב דנשים פטורות משום שעיקר המצווה היא להלחם בעמלק ונשים לאו בנות מלחמה הן, וכ"כ בספר לימודי ה' (לימוד קמב) ועוד, ובשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' לז) כתב שמעיקר הדין אין הנשים חייבות בשמיעת פרשת זכור בס"ת כלל, ומעולם לא ראינו ולא שמענו מי שהצריך לנשים לשמוע קריאת פרשת זכור בספר תורה, ומנהגן של ישראל תורה הוא, שאין דרך ישר כלל שיבואו האנשים על הנשים לשמוע קריאת פרשת זכור. והגרע"י תמה עליו מדוע אין זה דרך ישר שיבואו הנשים, והרי בראש השנה באות כמעט כל הנשים לשמוע קול שופר, אע"פ שלכל הדיעות נשים פטורות משמיעת קול שופר, דהויא מ"ע שהזמן גרמא, ומדוע לא יבואו לשמוע קריאת פרשת זכור מעזרת הנשים לצאת ידי חובת כל הדעות, ורק אשה שיש לה ילדים קטני קטנים, שא"א לעזבם לנפשם, מבלי מי שיפקח עליהם, יכולה לפטור עצמה מטעם שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, אבל אם יש אפשרות לבא לשמוע פרשת זכור, ודאי שנכון לעשות כן. ובספר סנסן ליאיר (להגר"מ מזוז שליט"א סי' ג' ד') פליג על דברי מרן הגרע"י ונוקט שנשים פטורות מקריאת פרשת זכור ושכן המנהג.
  7. מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת כדי לקרוא לחולה שאינו יכול לבא לבית הכנסת, אמנם לא יברכו על קריאה זו אלא אם כן יש לפחות שבעה אנשים שלא שמעו קריאה זו בבית הכנסת. בסי' קלה במשנ"ב (סקמ"ו) הביא מחלוקת הפוסקים האם מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת לצורך קריאת פרשת השבוע, אמנם לצורך פרשת זכור או פרה שהם מדאורייתא יש להקל בזה. ואף אם המניין הנמצא עם החולה כבר שמעו את קריאת פרשת השבוע, דעת הגר"ח קנייבסקי (אגרת הפורים פ"א הערה יב) שיכולים לברך על קריאת זכור לבדה, וכן הורה הגר"ש וואזנר (תשובות והנהגות ח"ג סי' רכא), ומ"מ הגרי"ש אלישיב (הלכות פורים עמ' 1) הוסיף שרק אם יש שם לפחות שבעה אנשים שעדיין לא שמעו את הקריאה של פרשת זכור יכול לברך, ואם לאו לא יברך, וכן דעת הגר"ח קנייבסקי והגר"נ קרליץ (שם) שצריך שיהיו רוב מנין שיוצאים בקריאה זו.

 

 

 

 

 

 

 

שאל את הרב במייל 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה