דיני אכסנאי בחנוכה חלק ד

אכסנאי והמתארח בבית מלון

  1. בדין הפטור מהדלקת הנרות מצאנו שני פטורים: א) הסמוך על שולחן בעל הבית נפטר בהדלקתו, ובפטור מסוג זה דין הבן כדין האב לגמרי. ב) מדין אורח שאינו כבעל הבית אמנם יוצא יד"ח ע"י שמשתתף עם בעה"ב בפריטי.

  2. הא דבעינן באורח שישתתף עימו בפריטי דווקא כאשר בעה"ב מקפיד עימו על כל דבר שלוקח, אך אם מסכם עימו סכום כולל, אינו צריך להשתתף כלל בשום דבר, משום שבעה"ב ודאי מקנה לו חלק מן השמן.

  3. כאשר אדם מתארח בבית חבירו וסמוך על שולחנו, מפיתו יאכל ומכוסו ישתה, אין צריך בעל הבית להקנות לו חלק בשמן ויוצא ידי חובה בהדלקתו. נחלקו הפוסקים האם בעל הבית צריך לומר לו בפירוש שמקנה לו חלק מן השמן, דדעת הרשב"א בתשובה (סי' תקמ"ב) שבעל הבית צריך להקנות לו חלק בשמן ובפתילות ומשמע מדבריו שצריך להקנות לו בפועל, אמנם הגרע"י (עמ' קמה) הביא תשובת גינת ורדים (קונטרס גן המלך סי' מא) שנקט דכאשר אדם סמוך על שולחן בעל הבית מסתמא הוא מקנה לו חלק בנרות ואין צריך להקנות לו בפועל.

  4. וכן בן נשוי הסמוך על שולחן אביו, אף אם לן בבית בפני עצמו או שיש לו חדר פרטי, בכל אופן אינו מברך על הדלקת הנרות, וה"ה בן שאינו סמוך על שולחן אביו, ובא להתארח, יוצא בהדלקת אביו, דהא באותם הימים שמתארח נחשב סמוך על שולחנו, וכן אורח שבא להתארח בבית חבירו ואוכל על שולחן בעל הבית אפי' יש לו חדר מיוחד בפני עצמו, ואם רוצה להדליק בחדרו ידליק בלא ברכה. הפוסקים דנים לגבי בן הסמוך על שולחן אביו, ויש לו בית בפני עצמו ללון בו, האם צריך להדליק בברכה או לא. הטור בסי' תרע"ז בשם הרא"ש בתשובות כתב: בן האוכל אצל אביו או האוכל אצל חבירו ויש לו בית מיוחד לשינה צריך להדליק, שכיון שיש לו בית מיוחד לשינה והעולם רואין אותו נכנס ויוצא בו איכא חשדא אם אינו מדליק, שאין העולם יודעין שאוכל במקום אחר, ואפילו לדידן שאנו מדליקין בפנים ומסתמא בני חצר יודעין שאוכל במקום אחר, אפ"ה שייך חשד כי השכנים עוברים ושבים לפני פתח הבית ורואים שאינו מדליק. מדברי הרא"ש יש ללמוד שני דברים: א) המג"א דייק מדברי הרא"ש שסובר דמקום אכילה עיקר, דהא כל חיובו להדליק במקום הלינה אינו אלא משום החשד. ב) עוד למדנו שאם יש לבן מקום ללון חייב הוא להדליק בברכה. אלא שיש לדון האם מדובר גם בבן הסמוך על שולחן אביו, או דווקא בבן שאינו סמוך, ורק אוכל באקראי. בכנה"ג (תרע"ז ד"ה שיטה י"ב) הביא שנחלקו שני ת"ח בזה: אחד אמר דהרא"ש מיירי בבן הסמוך על שולחן אביו, ואפ"ה אם יש לו מקום ללינה בפנ"ע צריך להדליק בברכה, (משום שמקום לינה הוא עיקר חיוב ההדלקה). ואחד אמר דהרא"ש מיירי דווקא בבן שאינו סמוך על שולחן אביו רק הגיע לאכל ולישון באקראי בבית אביו שאז מדליק בנפרד, אבל אם הוא סמוך על שולחן אביו יוצא יד"ח בהדלקת אביו. (ולפי דיעה זו מקום אכילה הוא העיקר). והכנה"ג נוקט כדיעה אחרונה דבן הסמוך על שולחן אביו יוצא יד"ח בהדלקת אביו והרא"ש מיירי באינו סמוך.

והנה הכנה"ג כתב שהיה מנהג בזמנו שהבנים הסמוכים על שולחן אביהם לא היו מדליקים כלל והיו יוצאים יד"ח בהדלקת האב, ואף חתן הסמוך יוצא ידי חובה בהדלקת חמיו, ומאידך מורו ורבו הנהיג שבחתן הסמוך של שולחן חמיו צריך להדליק בנפרד, והוקשה לו מה הסברא לחלק בין בן הסמוך על שולחן אביו לבין חתן הסמוך על שולחן חמיו? וביאר וז"ל "ויראה לי הטעם דבשלמא בן הסמוך על שולחן אביו דלעניין מציאה ועירוב ידו כיד אביו וכל מה שזוכה הוא לאביו אין צורך להדליק בפני עצמו דהכל רשות אחת והוי ליה כאשתו דאינה מדלקת בפני עצמה אף אם תהיה לה חדר מיוחד לשינה אבל בחתן דאפי' בהיותו סמוך על שולחן חמיו מציאתו לו ולא לחמיו הוי ליה כשני רשויות וצריך להדליק בפני עצמו ומזה הטעם הצריכו הרא"ש ז"ל לבן שאינו סמוך על שולחן אביו להדליק בפני עצמו". עכ"ל. ולמסקנה נקט הכנה"ג דכיון שיש חשש ברכה שאינה צריכה, (לא ברכה לבטלה אלא ברכה שאינה צריכה) לכן בין בבן ובין בחתן הסמוכים על שולחן אביהם ידליקו בלא ברכה, ואף אם יכוונו שלא לצאת בברכת אביו או חמיו הכנה"ג מסתפק אם מותר לעשות כן משום דהוי מרבה בברכות, ושאני מדין הבדלה דקיי"ל שיכולים הציבור לכוין שאינם יוצאים בהבדלה של הש"ץ, משום דהתם יש סיבה לדבר דכיון שרוצה להבדיל בביתו כדי להוציא את כל בני ביתו אבל הכא ליכא האי טעמא לכן ידליקו בלא ברכה. לכן ה"ה לאורח הבא להתארח וסמוך על שולחן בעה"ב, שנכלל בהדלקת בעל הבית כמו דין חתן, וכן משמע מדברי הגרע"י בחזו"ע (עמ' קנב – קנד).

  1. המתארח אצל חברו לכמה שעות אינו נקרא אכסנאי ומדליק בביתו כאשר חוזר, אמנם אם ביתו נמצא בקירוב מקום צריך להשתדל וללכת לביתו בשעת ההדלקה, כדי שיקיים מצוה מן המובחר. (ט"ז סק"ב).

  2. חתן ביום חופתו כתב הגרב"ץ שאם החופה קודם השקיעה חייב לעשות שליח, כיון שבשקיעה כבר אינו סמוך על שולחן אביו, ואם החופה בלילה יכול לצאת בהדלקת אביו אבל עדיף שידליק בביתו ויהיה חצי שעה בביתו.

 

 

 

 

שאל את הרב במייל 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה