דיני אכסנאי בחנוכה חלק ג

בחור ישיבה, חייל, סטודנט, בנות בפנימיה וכדו'

  1. בן או בת הסמוכים על שולחן אביהם נפטרים בהדלקת ההורים, ההגדרה של סמוך היא מי שעיקר ביתו הוא בית הוריו, וזה נמדד בזה שלאחר שמסתיימת תקופת הלימודים חוזר לביתו, או כאשר אינו מרגיש טוב חלילה, חוזר לביתו, נמצא שהוא עדיין קשור בחבלים לבית הוריו והוא מוגדר כסמוך. (הגדרה זו מופיעה גם בדברי הגרב"ץ וגם בדברי הגרע"י).
  2. לכן בחורי ישיבה הלומדים בישיבה, חיילים, ובנות השוהות בפנימיה, מכיון שלא עזבו את ביתם לגמרי אלא רק הלכו ללמוד וכשמסיימים את תקופת הלימודים שבים לביתם, נפטרים בהדלקת הוריהם. וכן היה מורה הגר"ע עטיה זצ"ל וכ"פ הגרב"ץ והגרע"י.
  3. אם הבחור אינו חוזר לבית הוריו אינו נחשב כסמוך על שולחן הוריו וחייב בהדלקת נירות חנוכה, אמנם גם במקרה זה אם רוצה להדליק ידליק בלא ברכה. כך מבואר מדברי הגרע"י שנפטר בהדלקת הנרות של הישיבה כיון שסמוך הוא על שולחן הישיבה נפטר בהדלקה שמדליקה הישיבה, אמנם הגרב"ץ כתב שבכה"ג חייב להדליק בברכה.
  4. בחור ישיבה או חייל שהוריו גרים בחו"ל וכאשר הגיע זמן הדלקה בארץ ישראל עדיין לא הגיע הזמן בחו"ל כגון שההורים דרים בארה"ב, יכול להדליק בברכה וכן להיפך. הגרב"ץ כתב בדין זה דאעפ"כ אינו יכול להדליק בברכה דכיון שבזמנינו מדליקים בפנים א"כ זמן ההדלקה הוא כל הלילה ולכן יכול לצאת בהדלקת ההורים, אמנם הגרע"י (עמ' קנ) כתב שיכולים להדליק בברכה, ובמקרה ההפוך כאשר ההורים נמצאים בארץ ישראל והבן בחו"ל באופן שכאשר ההורים מדליקים, עדיין עוד לא הגיע זמן החיוב של הבן, כי זה אצלו אמצע היום, בודאי שצריך להדליק בברכה לכו"ע.
  5. סטודנט וכדו' אם שוכר דירה בכוחות עצמו נחשב כבעל הבית וחייב בהדלקת נרות בברכה, ואם אביו שוכר לו דירה, נחשב כסמוך ויוצא יד"ח בהדלקת הוריו.

אדם היוצא להתארח בבית חבירו כיצד ינהג

  1. אם עקרו כל בני המשפחה ממקומם צריכים להדליק במקום שנמצאים ואין צריכים להדליק בביתם אף אם יוצאים ללילה אחד. (כנראה מהט"ז ובשבות יצחק נקט שידליק בביתו על ידי שליח. בשם הגריש"א)
  2. אמנם כל זה דווקא כאשר יצאו מביתם קודם זמן הדלקת נרות, אך אם יצאו סמוך לזמן הדלקת נרות, אם מדליק בחוץ דהיינו שיש פירסומי ניסא בהדלקתו, יכול להדליק בביתו, כיון שכבר נתחייב בהדלקת הנירות בביתו. (כמבואר בשו"ת ברית אברהם ח"א סי' כ"ב) והנה בכמה פוסקים כתוב מפורש שכאשר יוצאים מיד לאחר ההדלקה, שאין להדליק בבית, ואם בירך על ההדלקה הוי ברכה לבטלה, אמנם כל זה מיירי לפי מנהגם שהיו מדליקים בתוך הבתים פנימה ופרסום הנס התקיים לבני הבית בלבד, משא"כ כאשר אדם מדליק לרחוב איכא פרסומי ניסא ויכולים לברך ולצאת מן הבית.
  3. ומ"מ כאשר יוצאים למסיבת חנוכה וכדו' מוקדם מן הבית, אף אם יוצאים אחר פלג המנחה עדיף להדליק בלילה ולא בפלג המנחה. אף שיש פירסום הנס לרחוב העיר ומקיים המצוה כאשר מדליק בפלג המנחה וכמ"ש מרן בסי' תרע"ב (סעי' א') דבמקום שהוא טרוד [שלא יהיה לו פנאי אח"כ – משנ"ב סק"ב] יכול להדליק מפלג המנחה, בכל זאת עדיף להדליק בלילה, משום שנחלקו הפוסקים אם מדליק בפלג המנחה האם יכול לברך על הדלקה זו או לא, דדעת הפר"ח (סי' תרע"ב) דיכול לברך, ודעת המג"א (סי' תרעט) דאין לברך, וכן כתב בספר תפילה לדוד (דף פד סוף ע"א) והביא ראיה ממסכת סופרים (פרק כ'), וכ"פ הכה"ח (סי' תרע"ב סק"י), ונמצא שקיי"ל סב"ל  ואינו יכול לברך, לכן עדיף שידליק בלילה.
  4. אמנם לגבי ערב שבת מצאנו מפורש שיכול להדליק מוקדם ולברך, ולכן כאשר יוצאים להתארח בשבת בבית ההורים אם יוצאים אחר פלג המנחה, ידליקו בביתם קודם שיוצאים, ודווקא כשיש פירסומי ניסא בהדלקתו, אבל אם מדליק בפתח מבפנים אין לו להדליק כאשר יוצא מביתו, ואם הדליק הוי ברכתו לבטלה.
  5. במוצ"ש יש אומרים שידליק בבית חמיו, וי"א שידליק בביתו וכן הלכה. (הגרב"ץ מסתפק  והגרע"י נוקט שידליק בביתו).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה