הלכות ברכות

איתא בגמ' ברכות נ"ד "על ימים ונהרות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית ועל הים הגדול אומר בא"י אמ"ה עושה הים הגדול".

וביאור הברכה עושה מעשה בראשית דכיון שיסדן מאז, ושבחו של מקום הוא, כשאנו מכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו מששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים".
(משנ"ב סי' רכח סק"א) לכן הרואה את ים האוקיינוס המקיף את כל העולם כולו (האוקיינוס האטלנטי, השקט, ההודי וכו') ולא ראה אותו ל' יום מברך ברוך אתה ה' כו' עושה (וי"א שעשה) הים הגדול [שו"ע סי' רכ"ח סעי' א' ועי' בספר וזאת הברכה (פי"ז אות ב)].

הרואה את ים התיכון

מרן בשו"ע (סי' רכח סעי' א') פסק דהים הגדול היינו הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, ונקרא הים הגדול מפני חשיבותה של אר"י, והרבה אחרונים חולקים על מרן (רע"ב ופרישה ולחם חמודות ועוד) וס"ל דהים הגדול היינו דווקא האוקיינוס הסובב את כל העולם והביאם המשנ"ב (סק"ב), וכ"פ בכה"ח (אות ה') וברכ"ה (ח"ד פ"ג ס"ב רס"ה).
דעל הים התיכון מברך עושה מעשה בראשית, ואף שלפי דעת מרן צריך לברך שעשה את הים הגדול, מ"מ כשמברך עושה מעשה בראשית אינה ברכה לבטלה לכו"ע וכמ"ש הבאה"ל (ד"ה ועל הים הגדול), אמנם בחזון עובדיה (טו בשבט עמ' תסז) פסק דיש לברך על הים התיכון שעשה את הים הגדול.
ובמנח"י נקט לברך עושה מעשה בראשית, אלא דראוי להוסיף תוך כדי דבור "עושה הים הגדול". [מנחת יצחק (ח"א סי' קי וח"ח סי' ו) והליכות שלמה (פכ"ג אות כט)].

הרואה את ים כנרת

הרואה את ים כנרת, אם לא ראה אותו ל' יום מברך ברוך אתה ה' כו' עושה מעשה בראשית. [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פכ"ג אות כט) והגר"י פישר זצ"ל (וזאת הברכה פי"ז אות ו) אור לציון פי"ד ה"מ בהערות, חזו"ע טו בשבט עמ' תסז].

הרואה את ים המלח

הרואה את ים המלח – נחלקו האם יש לברך עליו עושה מעשה בראשית. דהנה רש"י (בראשית פי"ד פסוק יג) פירש עמק השידים הוא ים המלח, שלאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח, נמצא שאינו מעשה בראשית.
ולפי"ז אין לברך על זה, וכמ"ש בשו"ע (רכח סעי' ב) שצריך שיראה הים במקום שלא נשתנה מהלכו על ידי אדם, וכתב המשנ"ב (סק"ה) בשם האליה רבה, שאפי' בספק אם נשתנה לא יברך, וכן נקט בהליכות שלמה דאינו מברך (פכ"ג הגה מג, וכ"פ שבט הלוי ח"ט סי' מז).
אמנם הגאון יעב"ץ (מור וקציעה סי' רכח) כתב שעל ים כינרת ועל ימה של סדום מברך. ולכן נקט באורל"צ (פי"ד ה"מ בהערות) דיש לברך על ים המלח אמנם בעינן דווקא שיראה את כולו, אבל אם אינו רואה את כולו אינו מברך [וכ"ד הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש פל"ח אות יד). ועי' בספר וזאת הברכה (פי"ז אות ד)].
והגרע"י (חזו"ע עמ' תסט) נקט דיהרהר הברכה בליבו. בירך על ים התיכון שעשה את הים הגדול ותוך שלשים יום ראה ים כינרת ראה ים התיכון ובירך עליו שעשה את הים הגדול, ובתוך ל' יום ראה ים כנרת, מברך שנית [חזו"ע שם עמ' תסז, הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פכ"ג אות כז)].

הרואה הרים גבוהים מאוד

הרואה הרים גבוהים במיוחד, אם לא ראה אותם ל' יום מברך ברוך אתה ה' כו' עושה מעשה בראשית [שו"ע (סי' רכח סע' א-ג)]. ועל כן הרואה את הר החרמון כתב באשרי האיש בשם הגריש"א (ח"ב פמ"ו אות סב) דמברך ברכה הנ"ל,
אמנם בהליכות שלמה (פכ"ג אות כו בהערה) כתב דהאידנא לא נהגו לברך ברכה זו מחמת שאין ברור לנו שיעור הדבר. והגרע"י (שם עמ' תע) כתב בסתם שאם ההר גבוה ביותר שאדם מתפעל מרוב גובהם מברך עליהם עושה מעשה בראשית.
ומ"מ לשיטת הסוברים שיכול לברך כל היכא שמתפעל מראייתם יכול לברך אף אם רואה את ההר בלילה, ואם אינו מתפעל ממראיתו לא יברך. [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פכ"ג אות כו)].
עד מתי מברכים ברכות אלו
ראה את הים או הרים וגבעות שמברכים עליהם ועבר מן המקום ושוב אינו רואם, נראה שכל זמן שהתפעלותו נמשכת מברך [הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פכ"ג אות כו)].

שאל את הרב במייל    מענה תוך 24 שעות!

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה