כ' שבט תשע"ח

אתמול דברנו בעניין חומר האיסור ללכת לדון בבתי משפט שלא ע"פ חוקי התורה, אולם יש אופנים שבהם כן מותר ללכת ולדון אצלם, למשל אם הנתבע סרבן ואינו מוכן לבא ולדון בבית דין ע"פ חוקי התורה, אז באופן כזה ביה"ד מוצא לנכון להתיר לתובע ללכת ולתבוע בבית משפט,
אך לכתחילה אין לדון בבתי משפט ומכ"ש שאין היתר ללכת להוצאה לפועל לפי שהם גובים יותר מהחוב שהנתבע חייב והרי זה גזל גמור 
אולם אם הנתבע אדם אלם שיש יסוד סביר או שמצהיר שלא יקיים פסק של בית דין באופן כזה בא התובע ומקבל היתר ללכת לבית משפט. 
השבוע בא אצלנו תובע שתובע את הקבלן הערבי שלו שגר באחד הכפרים ורוצה לתובעו בבית משפט וכל ניסיונות בית הדין להשיג את הנתבע עלו בתוהו באופן כזה קיבל היתר ללכת ולדון בבית משפט.

חשוב לציין שגופים עירוניים כגון עירייה בנקים חברות ממשלתיות וכד' בד"כ אינם באים לבתי דין לצערנו לכן באופן כזה מותר ללכת לבית משפט וא"צ היתר מבית דין.

תמיד ראוי לכל תובע שיתייעץ קודם עם דיין מובהק לפני תביעתו אבל שייקח בחשבון שהדיין ששמע אותו אינו יכול לדונו אח"כ לפי שאין היתר לדיין לדון באופן ששמע צד אחד שלא בפני הצד השני.

כתב וערך:

הרה"ג שלמה שרגא

דיין ומו"צ פעה"ק ירושלים תובב"א

 

 

שאל את הרב במייל    מענה תוך 24 שעות!

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני

לעילוי נשמת

אסתר בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

מרים בת יעקב יהודה תנ.צ.ב.ה.

סופיה בת גרשון תנ.צ.ב.ה.

אפרים בן חנוך תנ.צ.ב.ה.

תרומת המשפחה