תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

 

בס"ד, ‏כ"ד סיון תשע"ז, 1272-2/ע"ז

 

לכבוד הרב החשוב והנעלה דעסיק באורייתא תדירא, הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א

 

שלום רב,

במה שנסתפק בליל פסח שחל בשבת אם צריך לאכול ב' כזיתות, אחת לשבת ואחת ליו"ט, וכן יש לדון אם אפשר לקיים ב' מצוות כאחת, מצות הקבלת פני רבו ברגל, ומצוה לעלות לרגל במועד למקום המקדש, להפוסקים דס"ל דגם בזה"ז ישנה מצוה, האם אין בזה משום אין עושין מצוות חבילות חבילות,

והנה בשו"ת תעלומות לב ח"ג (סי' י"ט אות ד') כתב, שאם חל מילה בשבת, והוא היה המברך על הכוס, היה מנהגו לשתות רביעית יין מכוס המילה, כדי שיהיה קידוש  במקום סעודה, ושוב העיר, דלכאורה הוי שתי קדושות על כוס אחד, ואין עושים מצות חבילות חבילות וכו'. ע"ש.

אולם לא קשיא מידי, שכאן שתי הקדושות נעשה בפעולה אחת, ובכה"ג לא שייך מ"ש אין עושים מצות חבילות חבילות. וכמ"ש התפארת ישראל (פרק ב' דשבת מ"ב), דמה שאמרו אין עושים מצות חבילות חבילות אין זה אלא באדם אחד שעושה שתי פעולות כאחת, כגון כהן שמשקה שתי סוטות כאחת, וכיוצא בזה, אבל אדם העושה פעולה אחת ועל ידה מקיים שתי מצות כאחת, לא שייך בזה מה שאמרו אין עושים מצות חבילות חבילות.

וכ"כ בשו"ת אמרי דוד (סי' מ"ב), ובשו"ת בית שערים (או"ח סי' נ"ג), והביאו ראיה מדתנן (פסחים לה), שהכהנים יוצאים י"ח מצה בחלה ובתרומה, אע"פ שיש מצוה בפני עצמה באכילת חלה ותרומה, כמ"ש בפסחים (ע"ב).

וליל פסח שחל בשבת י"א שצריך לאכול ב' כזיתות, אחת לשבת ואחת ליו"ט, וראה בס' הוד יוסף לרבנו הגרי"ח. וע' בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ב ס"ס קל) שצריך לאכול ב' כזיתות, משום שחייב ג"כ מדאו' לאכול כזית פת ביו"ט, ואין עושין מצוות חבילות חבילות, כדנפק"ל בסוטה (ח.) מקרא, ובזה מיושב בזה קו' הר"ן (סוכה כז.), ל"ל קרא דבערב תאכלו מצות, הא בלא"ה חייב לאכול מצה בשביל יו"ט. ע"ש. צ"ע, דהא בכל יו"ט שחל בשבת א"צ לאכול ב' כזיתים, אחד משום יו"ט ואחד משום שבת. וכבר נתבאר בשו"ת חזו"ע ח"א (סי' ח) דעת הרבה אחר' שבמעשה אחד יכולים לקיים כמה מצות, ואין בזה משום מצות חבילות חבילות. וכ"ש שקשה מאד לומר דשני כזיתים הללו מה"ת. (ועיין תוס' קדושין לח. גזרה כזית ראשון אטו כזית שני). ועיקר החידוש שהוא משום מצות חבילות חבילות, נמצא בדברי הט"ז דה"ט שאין מברכים המוציא ועל אכילת מצה על מצה אחת, משום שאין עושים מצות חבילות חבילות, על כן נוטל לכל ברכה מצה אחת. ע"ש. אבל כבר דחו זה התוס' (ברכות לט:), דהוי ברכת הנהנין, ואינם נקראים חבילות, דהא אקידוש מברכים קידוש וברכת היין. ע"ש. ואע"פ שיש מצוה בהמוציא משום יו"ט, גם בקידוש יש מצוה ביין, וברכת הנהנין דידיה נמי חשיבא מצוה. דאסמכוה אקרא זכרו כיין לבנון, (ע' תוס' פסחים קו.).

ועכ"פ כיון דלדידן לא ידעינן ע"מ מברך על אכילת מצה, אם על העליונה או על הפרוסה, שהוא מחלוקת בפוסקים. שפיר נהגו לחוש לזה, להצריך כזית מכל אחד, כמ"ש במשנ"ב. וע"ע באשדות הפסגה (דף יח:). ובפרט לפמ"ש הצל"ח והחת"ס (סי' קכז), שיש להכפיל את השיעור של כזית מצה, משום שהביצים נתקטנו וצריך לשער כעת לכזית כשיעור ביצה, והביאם בביה"ל (סי' רעא סי"ג), וכתב, דלמעשה יש להחמיר כדבריהם בכזית מצה בליל פסח דהוי מה"ת. ועיין פתה"ד (סי' קץ), ובאוצר הגאונים (ריש ביצה).

ואף דלענין דינא העיקר דהכזית הוא ט' דרהם בלי פקפוק. וכמ"ש בפתה"ד, ובא"ח, ובספר שיעורי תורה. וע"ע בשו"ת יחו"ד (ח"ד סי' נה), ובמאור ישראל (פסחים מח.). מ"מ בענין זה דבלא"ה כתבו הרא"ש והטור והש"ע להצריך שני כזיתים, ראוי לחוש לזה כל מה שאפשר. ומיהו במקום צער קצת יש להקל בכזית. ואם בני ביתו מרובים ואין מספיק להם ב' כזיתים לכל א' ממצות הסדר, יוכל לקחת ממצה שמורה אחרת, ואז די בכזית לכל אחד. ועי' בספר שנות חיים (סי' יח אות יט). ובשו"ת ישכיל עבדי (ח"ו א"ח סי' יח).

ומכאן יש להעיר עמ"ש הגרי"ח בשו"ת הוד יוסף (סי' סא), שיו"ט של חג הסוכות שחל בשבת, צריך לאכול עוד כזית פת בשביל השבת, כי לא יתכן לצאת י"ח בכזית אחד, שאין עושים מצות חבילות חבילות. ע"ש. ותמוה שהרי משנה מפורשת (פסחים לה.) שהכהנים יוצאים י"ח כזית מצה בחלה ובתרומה, אפי' שיש מצוה באכילת תרומה כדאיתא בפסחים (עב:). (וכ"כ התוס' גיטין יב.), ונמצא שהם עושים שתי מצות כאחת. ומוכח שבמעשה אחד לצאת י"ח שתי מצות לא שייך לומר דהוי מצות חבילות חבילות.

וכן מצינו בחגיגה (ז: ח.) ישראל יוצאים י"ח (במצוה שלמי שמחה ברגל) בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחזה ושוק ובחטאות ואשמות ובבכור. ומוכח שאין בזה משום אין עושים מצות חבילות חבילות.

וכן אמרו בירושלמי (סוף תרומות), שמדליקים שמן שריפה בחנוכה. וכ"פ הרמב"ם (בפ"י מהל' תרומות), אלמא דלא חיישינן משום עושה מצות חבילות חבילות, משום שכל שנעשה הכל בפעולה אחת לא חששו חכמים לאיסור מצות חבילות.

וכ"כ השד"ח (מערכת א כלל לט), על חקירת הכת"ס (א"ח סי' קלט) אם בפורים יכול לצאת י"ח משלוח מנות ומתל"א בב"א, ששולח לרעהו האביון, או"ד יש בזה משום אין עושין מצוות חבילות חבילות, והשיב השד"ח, שברור שכ"ז שייך רק כשעושה ב' מצות נפרדות ממש, ובשתי פעולות, ולא במי שעושה מעשה אחד, ורק מכוין שתעלה לו אותה פעולה לב' מצות. ושכ"כ בשו"ת ויען אברהם פלאג'י (א"ח סי' ג), במעשה שהיה שסיימו שתי מסכתות ביחד, ויש ת"ח שדנו אם סעודה אחת לשתיהן הוי בכלל מצות חבילות חבילות, והשיב דהכא לא נגע ולא פגע בדין מצות חבילות חבילות, שכל שעושה מעשה אחד לשתיהן לא הוי בכלל מצות חבילות חבילות, והוא תנא דמסייע לן. עכת"ד. והניף ידו שנית השד"ח בפאת השדה (מערכת א כלל צה).

גם בשו"ת מעשה אברהם (יו"ד סי' יד) הוכיח מהירושלמי (הנ"ל), דאמרי' שמדליקים שמן שריפה לנר חנוכה, ולא חששו למאי דקי"ל אין עושין מצות חבילות חבילות, משום שכל שנעשה הכל בפעולה אחת לא חששו חכמים לאיסור מצות חבילות. ע"ש. וכן העלה הגאון בעל דרכי תשובה בשו"ת צבי תפארת (ס"ס פב). 

גם בשו"ת קול מבשר ח"ב (סי' כח אות ד) הביא קושית המנחת קנאות (בסוטה ח.) מהא דתנן (פרה פרק יב משנה ב): מזין על אדם וכלים ואפי' הם מאה. הרי אין עושים מצות חבילות. ותירץ ע"פ דברי התפארת ישראל הנ"ל, שדוקא כשעושה שתי פעולות בפעם אחת שייך לומר כן, משא"כ כשעושה פעולה אחת, ועפ"ז יישב מה שמדליקין שמן שריפה לנר חנוכה וכו'. ע"ש. וכ"כ הגאון ר' פינחס אפשטיין בספר מנחה חריבה (דף כז:).

וכ"כ המהרש"ם (ח"ו ס"ס ז)

 

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני