תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

בס"ד, ‏כ"ג אלול תשע"ז, 1787-2/ע"ז

 

לכבוד היקר והנעלה כש"ת ה"ה ר' אליהו אילוז נ"י

 

שלום רב,

 

לשאלתו בדבר מה שנהג אחר החתונה כמה שנים, להפריש כסף מעשר, והיה נוהג לתת לאברכים נזקקים ולארגוני חסד לעניים וכדומה, ולאחר מכן נודע לו שיש אפשרות לעשר על תנאי שאומר בלי נדר, ועשה התרת נדרים ועכשיו אומר בלי נדר. והצטבר אצלו סכום גדול של כסף מעשרות קודם שעשה את התרת נדרים. ושאלתו אם אפשר לו לרכוש תפילין של ר"ת מאותם הכספים שהצטברו, כיון שעכשיו אין ביכולתו לרכוש תפילין של ר"ת מכספו.

 

ע' בספר ילקוט יוסף הלכות פורים (סי' תרצ"ג סעיף ח') בהערה, שהבאנו משם שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (סי' ע"ד) שכתב מעות מעשר מאחר שהחזיקו לתת אותם לעניים, אין לשנותם למצוה אחרת, שאע"פ שאין מעשר כספים מן התורה אלא מנהג, הא קי"ל דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם, משום שנא' לא יחל דברו, והיינו בל יחל מדרבנן. עכת"ד. וע' בברכי יוסף יורה דעה (סי' רמ"ט סק"ג), ובשו"ת נודע ביהודה מה"ת יו"ד (סי' קצ"ח) ובספר מעין גנים (חאו"ח סי' י"ג אות נ"ו). ע"ש.

 

ולפ"ז כיון שנהג להפריש מעשר כספים ולתתם לעניים, ולא לדברים אחרים, ולא אמר בלי נדר, אין לרכוש תפילין של ר"ת מכספים אלו, ורק מהכספים העתידיים להפריש אחר שעשה התרת נדרים, ואומר בלי נדר, מכסף זה יכול לרכוש תפילין של ר"ת, ואם אין לו כסף כעת ימתין עד שיצטבר לו.

 

ובענין אם מותר לחסוך לבניו מכספי המעשר את כל כספי המעשר, מה טוב ומה נעים שהרוצה להפריש מעשר מכל רווחיו וממשכורתו, יתנה מראש לפני שיבוא לו הריוח או המשכורת, שיוכל לעשות במעות המעשר כל מצוה שירצה, ואם שעתו דחוקה מבחינה כלכלית ואין ידו משגת לנהוג מעשר כספים מכל משכורתו או רווחיו, וכגון שיש לו חובות, מצוה קודם שיפרע חובותיו ופטור ממעשר כספים, ומ"מ אם יכול יתנה מראש שיתן המעשרות רק לאחר ניכוי הוצאות ביתו, אבל מי שחננו השי"ת בפרנסה טובה, יתן מעשר מכל הכנסותיו בלא ניכוי הוצאות הבית, ומ"מ רשאי לנכות מדמי מעשר דמי פרנסת וכלכלת בניו ובנותיו הגדולים שהם מעל גיל שש, אפי' אם הם סמוכים על שולחנו, כי הזן בניו ובנותיו מעל גיל שש נחשב כעושה צדקה בכל עת, וכן רשאי לסייע ממעות מעשר בהוצאות נישואי בניו ובנותיו, כגון לצורך הדירה והריהוט וכיוצא, כדי שיוכלו לבנות את ביתם, וכ"ש אם בניו וחתניו ממשיכים לעסוק בתורה בכוללים הרבים, והם עמלי תורה, שצדקה גדולה היא והקרוב קרוב קודם. וגם יכול לחסוך להם מכסף מעשר עבור מטרה זו, אך לא יתן כל הצדקה לבניו אלא חלק יתן לאחרים. וישתדל שלא לפחות מעשרה אחוז של כספי המעשר לתת לאחרים. וראה בילקו"י הנזכר אם מעשר כספים הוא מדינא או מנהג.

 

 

  

 

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני