כל דיני נפל או תינוק שמת

קריעה. אנינות. סעודת הבראה. אבלות.

"נפל", דהיינו, עובר שיצא מרחם אמו כשהוא מת או תינוק שמת פחות משלושים יום שלמים מעת לידתו, אין קורעים עליו, ואין נוהגים בדיני אנינות, ואין עושים סעודת הבראה, ואין מתאבלים עליו. (סימן שמ ס"ל. סימן שעח ס"ו. א רכ, תק. ד רצג)

 

שלושים יום שלמים - תינוק שמת ביום 31 ללידתו, אך עדין לא מלאו לו שלושים יום שלמים [24 שעות מעת לעת] מעת הלידה, אין מתאבלים עליו. למשל: תינוק שנולד ביום חמישי בשעה 4 אחר הצהריים, ומת [ביום 31] לאחר 4 שבועות ביום שבת קודש בשעה 12 בצהריים, כיון שבפועל עברו רק 29 יום שלמים ו-20 שעות, הרי הוא כנפל שאין מתאבלים עליו. (א קכג. שו"ת יביע אומר חלק ח יורה דעה סימן לג)

 

נולד עם מום - תינוק שנולד עם מום, אף שהיה ידוע שלא יחיה יותר מי"ב חודש, אם נפטר לאחר שלושים יום מלידתו, מתאבלים עליו. (א קכג)

 

אינקובטור

תינוק שנולד פג ונתנוהו באינקובטור, ונשאר שם למעלה משלושים יום ומת, או שהוציאוהו מהאינקובטור ובתוך שלושים יום מת, אין מתאבלים עליו. כי עת יציאתו מהאינקובטור נחשב כעת הלידה, והרי מת בתוך שלושים. אבל אם מת לאחר שלושים מיום הוצאתו, מתאבלים עליו. והטעם לזה, כי לדברי הרופאים, האינקובטור שיש בו אויר וחום, משלים את כל מה שנעשה בבטן אמו להשלמת הולד: יכולת הנשימה, חמימת החיים, גמר שערו וציפורניו. והרבה פעמים אם יוציאוהו משם, לא יתקיים אפילו שעה אחת. נמצא שכל עוד שלא יצא מהאינקובטור לאויר העולם, נחשב כאילו הוא בהמשך ההריון בבטן אמו. לכן, אף ששהה שם יותר משלושים יום ומת שם, אין מתאבלים עליו, כי התברר עתה שהמכשיר לא הצליח להשלים את ההריון, והריהו כמת בבטן אמו. (לבושי מרדכי, מקוה המים, מנחת שלמה, שבט הלוי, הגרי"ש אלישיב, בית אבי, משנה הלכות, תשובות והנהגות, נשמת אברהם. א תקמה)

 

ברית מילה וקריאת שם

הנפל, מלין אותו בלי ברכה. [משום תקנת הפושעים, כי אמרו במדרש, לעתיד לבוא אברהם אבינו יושב על פתח גהינם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה. ואותם שחטאו יותר מדאי, מה עושה להם? מעביר את הערלה מעל התינוקות שמתו קודם שנימולו ונותנה עליהם ומורידם לגהינם. לכן מסירים את הערלה מהתינוקות שלא ימצאוה ליתנה על הפושעים]. וקוראים לו שם, לזכר שירחמו עליו בשמים ויקום בתחיית המתים. (כתב רב נחשון גאון שכן הוא מקובל איש מפי איש, ואינו כסתם מנהג, אלא כמעט הוא דין. וכן כתבו: רבנו יצחק בן גיאת, הגאונים, העיטור, האשכול, תמים דעים, תורת האדם, ארחות חיים, כל בו, התניא, הרא"ש, אבודרהם, הטור ועוד, ומרן בשלחן ערוך סימן רסג ס"ה. א שפז)

 

קבורה

אין מצוה ולא חובה לקבור נפל. ואף אם קוברו כנהוג, אין בו איסור הלנת המת. (א קכא, שפז) ומכל מקום, לפי המבואר במסכת שמחות (חיבוט הקבר פ"א ה"ח, הובא לעיל עמוד 154) שקשה דין חיבוט הקבר כל כך שאפילו נפלים נידונים בו, נראה שאם מת סמוך לשבת, יש להזדרז לקוברו ולא להשהותו לאחר השבת, כדי לפוטרו מחיבוט הקבר. ומאידך, אם מת ביום חמישי, כיון שאין בו איסור הלנת המת, יש להשהותו ולקוברו ביום שישי אחרי חצות, כדי לפוטרו מדין חיבוט הקבר.

 

אסור לקבור נפל ביום טוב שני אפילו על ידי גוים, ואין מלין אותו עד אחר יום טוב. (א שפה)

 

פתיחת הקבר למולו

אם שכחו וקברו נפל מבלי למולו, יש לפתוח את הקבר כדי למולו, כי חרפה היא לו להקבר בערלה מאוסה שנתגנו בה הרשעים, ונוח לו להסיר חרפתו ממנו. ובקטן אין חשש בפתיחת קברו משום חרדת הדין, שהרי עדין לא חטא. אך כל זה דוקא אם נזכרו סמוך לקבורתו, שעדין לא נתנוול, אבל לאחר כמה ימים, אין לפתוח הקבר כדי שלא לראות בניוולו. וברור שבימי הקור, אינו מתנוול כל כך מהר. ורק אם עבר זמן רב, לא יפתחו את הקבר. (א שפח)

 

צידוק הדין, קדיש והשכבה

אין אומרים צידוק הדין, קדיש והשכבה על נפל, אלא על תינוק שעברו עליו לפחות שלושים יום מעת לידתו. וכפי שאמרו חז"ל, קשה יום הדין שאפילו גמולי חלב נידונים בו. וקשה דין גהינם שאפילו קטן נידון בו כפי שכלו ושניו. ועוד שעל ידי הקדיש יוכל להעלותו למדרגה עליונה יותר בגן עדן. (סימן שדמ ס"ד. א צג, רפח)

 

 

 
בכל שאלה בהלכות אבלות ניתן להתקשר לקו ההלכה 3030*
כמו כן ניתן להזמין רבנים שידברו באזכרה במזכירות קו ההלכה 3030*
 
לעוד דינים הקשורים להלכות אבלות הקישו כאן: 
 
 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני