דינים והנהגות ראש השנה – תשע"ח

ראש השנה יחול בימים חמישי שישי, ולכך ישנם כמה פרטי דינים המיוחדים לשנה זו

הכנות לחג

  • יש לחתוך ולהכין בערב החג, מפות שולחן – חד פעמי, שקיות אשפה ונייר כסף, לכל סעודות החג והשבת, ואם לא עשו כן, אין היתר כלל לחתכם ביו"ט או בשבת.
  • יש להכין מערב יום טוב "נר נשמה" גדול (48 שעות) לצורך הדלקת נרות יום טוב ושבת.
  • יש להצטייד 'בלחם משנה' בכמות המספקת לשבע סעודות.
  • יזהר שלא לשכוח לעשות 'עירוב תבשילין'. (וראה להלן פרטי הדין בזה).

נרות שבת ויו"ט

  • הנוהגות להדליק נרות יו"ט "בפתיל צף" וכיוצא בזה, לכתחילה יש להם להכין ביום רביעי ערב יו"ט עוד ב' זוגות נוספים של פתילות לצורך ההדלקה של החג ושבת ולתוחבם תוך הנקב, (ע"פ שו"ע סי' שיז ס"ב, ובמ"ב ס"ק טז, שו"ע סי' שמ ס"ח. ובפרט שפעמים רבות הנקב מתרחב, וע"כ לכתחילה יש לחוש), ואם לא עשתה כן והנקב פתוח, מותר להכניסם תוך הנקב. (שש"כ פי"ג או' כד בשם הגרשז"א, שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קכח, וע"ש שדימהו לסי' תקט ס"ג, אשרי האיש- ג' עמ' ד', הגרע"י תשו' כת"י הב"ד בקובץ יתד המאיר גליון 152).
  • מותר להסיר את הפתילות שכבו ולהניח במקומם פתילות חדשות, ולאחר שהוציאם אסור לטלטלם. (מחצה"ש סי' שח סקי"ח, ומ"ב שם ס"ק לד, הגה' רע"א סו"ס תקא ע"פ מ"ש הרמ"א סי' תקט ס"ז, שש"כ ח"א פי"ג- כא. וע"ש בהע' הגרשז"א האידנא שיש תאורה).
  • אין לזרוק את הגפרור אחר ההדלקה על גבי קרקע שיכבה, ורצוי מאד שלא להעביר מאש לאש ע"י גפרורים כיון שבנקל עלולים להיכשל באיסור כיבוי בסיום ההדלקה, ואפילו אם תניח הגפרור על משטח השיש או הכיור בעדינות, מיד מתחיל להיכבות, ועל כן יש להעביר אש על ידי 'נרונית' או ע"י 'פתילנור' וכד'. (כן הוכח ע"פ הנסיון כמה פעמים שמיד בתחילת הנחתו הוא מתחיל את כיבויו, וראה ביה"ל סי' תקיא ד"ה אין, ובשו"ע סי' תקיד ג' ע"פ הרא"ש, ובמ"ב ס"ק כא, ובחזו"ע - יו"ט עמ' נב. ועכ"פ בודאי שמנמיך הלהבה ע"י הנחתו, ואסור ביו"ט וכמ"ש בשו"ת אגרו"מ חאו"ח צג, ואול"צ ח"ג פ"כ או' ט' ובשו"ת תורת מאיר סי' ס הארכתי).
  • ביום טוב שני - יום חמישי, נכון שלא תדליק את נרות החג, קודם צאת הכוכבים (17:13), ובפרט אם אור החשמל דולק בבית בשעה זו. (מהר"י יוזפא בהקדמתו לפרישה טיו"ד, שו"ת מנחת שלמה ח"ב נח - ז', וכ"מ מדברי המ"ב תקיד ס"ק לה. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' כג. והחזו"ע - יו"ט עמ' קפב היקל בזה, אלא שבאופן שהחשמל כבר דולק, לכאו' גם לדידיה עדיף להדליק בלילה. וכ"מ ממ"ש בחזו"ע שבת - ח"א עמ' רטז, ודו"ק. וכ"ד הגרי"ש - שבות יצחק פ"ו סק"ג, שיש להמתין בהדלקתם עד צאה"כ).
  • עדיף שהנשים לא תברכנה 'שהחיינו' בהדלקת הנרות, ויצאו 'בשהחיינו' הנאמר בברכת הקידוש, (החיד"א בשיו"ב יו"ד סי' ר סק"א, חזו"ע יו"ט עמ' סב), ומ"מ הנוהגות לברך 'שהחיינו' בעת ההדלקה, יברכו גם ביו"ט השני של החג, וטוב שיניחו בלילה השני של החג בשעת ההדלקה פרי חדש, או שילבשו בגד חדש, ומיהו אינו מעכב. (שו"ע סי' תר ס"ב, ובמ"ב סק"ד. ורשאי הבעל לחזור ולהניח פרי זה בשעת הקידוש ולברך 'שהחיינו').
  • בערב שבת תדליק נרות שבת כהרגלה תמיד לא תאחר ולא תקדים (18:00 - לנוהגים 40 דק'), ולא תזכיר בברכת ההדלקה 'של יום טוב' אלא 'של שבת' בלבד. (מט"א סי' תרא סי"א).

עירוב תבשילין

  • מצווה על כל אדם להניח ביום רביעי – ערב החג 'עירוב תבשילין', היינו שייקח לחמניה או פיתה ונכון שיהיו שלימות, וכן ייקח תבשיל מועט (27 גרם), ויטול העירוב בידו בשעת הברכה ויברך "על מצוות עירוב" ויאמר "בדין עירובא וכו'" וצריך להבין מה שמוציא מפיו. ('בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן ולהדליק נר, ולעשות כל צרכנו מיום טוב לשבת'). (שו"ע סי' תקכז סעי' ב', יא, וברמ"א שם סי"ב). וגם נשים רשאיות לערב בברכה, ובלבד שיבינו מה הן אומרות. (שו"ת שואל ומשיב תנינא סי' נה, בן איש חי פ' צו או' ז').
  • רבים נהגו להכין לתבשיל, ביצה קשה כיון שנשמר עד שבת, ומיהו בזמן הזה שיש מקררים, יערבו במאכלים מבושלים משובחים אחרים, כגון, חתיכת דג או בשר ושאר דברים הראויים ללפת בו הפת, ויניחם במקרר עטופים, כדי שלא יבואו לאוכלם. (שו"ע שם ס"ג, ובמ"ב שם, בא"ח ש"א פ' צו, חזו"ע - יו"ט עמ' רפא).
  • אין חובה לבשל תבשיל מיוחד בשביל העירוב ורשאי לקחת מהמאכלים שכבר בישל לצורך החג, וכן מותר לעשות עירוב במאכלים מבושלים שהיו אצלו כבר ולא נתבשלו לצורך החג כלל, וניתן לקחת אף מקופסאות שימורים מבושלות כגון, סרדינים, טונה, או כבוש, ולסמוך עליהם לעירוב תבשילין. ומ"מ מצווה מן המובחר לקחת למצוות עירוב דבר שנתבשל במיוחד בשביל העירוב או בשביל שבת. (ביה"ל שם ס"ו ד"ה עדשים. וע"ע בביה"ל סעי' יד ד"ה לכתחילה, שנכון לבשל את העירוב בערב יו"ט עצמו ולא קודם לכן. שו"ת אול"צ ח"ג עמ' ריד – רטו, מאמ"ר – אליהו שם).
  • ישתדל לכתחילה להקדים לבשל את צרכי שבת בשעות המוקדמות של היום, כדי שיסיים הבישול בעוד היום גדול, ומכל מקום אם נתעכב, רשאי להמשיך לבשל עד שקיעת החמה. (מ"ב תקכז ג', ובביה"ל שם, חזו"ע עמ' רעח, אול"צ ח"ג עמ' רטו שיקפיד לפחות שיתבשלו כמאב"ד עד שבת).
  • יש לשמור את העירוב עד אחר שגמר להכין בערב שבת צרכי שבת, ונהגו לשמור את הפת כדי לצרפה בסעודות השבת ללחם משנה, ובסעודה שלישית יבצעו ממנה. (שו"ע שם סט"ז).
  • גם מי שהניח עירוב תבשילין, אסור לו לבשל מיום חמישי לשישי או מיום חמישי לשבת, דהעירוב מתיר רק את הבישול מיום שישי לשבת, ובדיעבד אם עבר ובישל, או שגג ובישל, המאכל מותר בשבת. (שו"ע תקכז יג, ובמ"ב ס"ק מב, שו"ת יחוו"ד ח"ו סי' לב).
  • מי שבישל כל צרכי השבת מערב יום טוב, ואינו צריך אלא להדליק נרות שבת, מניח עירוב ללא ברכה. (מ"ב שם ס"ק נה. מאמ"ר– כרמי תקכז ס"ק יח, כה"ח שם או' קיג, אול"צ עמ' ריח, חזו"ע עמ' רעז). אולם אם ביום שישי מחמם המאכלים לכבוד שבת, יש לו לברך על העירוב ובפרט אם יש במאכלים כמות של רוטב צונן, ומ"מ נכון לערות מים רותחים מהמיחם ע"ג עלי תה, או שיניח ביצה בחמין וכד'. (ע"פ דברי הר"ן ביצה דף ט. וראה עוד ברמ"א סי' תקכח ס"ב. וכן דעת הגריש"א זצ"ל ראה במ"ב "דרשו" סי' תקכז הע' 64. שו"ת שערי יושר – חנניה ח"ג סי' פד, ובשו"ת תורת מאיר סימן סו הארכתי בפרט זה. ומ"מ בשו"ת אול"צ שם, העלה דאף בכה"ג יערב ללא ברכה, והרוצה לצאת בברכה לכו"ע, יבשל דבר מה בער"ש וכנז').
  • זוגות המתארחים אצל הוריהם כל ימי החג והשבת, אינם צריכים לעשות עירוב תבשילין, ויוצאים בעירוב בעל הבית. (גר"ז סי' תקכז או' יח, אשל אברהם – בוטשאטש סי' תקכז ס"ז, כה"ח סי' תרכז ס"ק ע, אשרי האיש עמ' מד. ואם חוזרים לישון בביתם ומדליקים שם נר, יניחו ע"ת ללא ברכה, שו"ת משנ"ה ח"ז סי' עד).
  • מי ששכח או נאנס ולא הניח ערוב, או שאבד או נאכל הערוב קודם שבישל, יכול לבשל לשבת ולסמוך על הערוב שעשו רבני העיר והשכונה. (שו"ע שם ס"ז, ובמ"ב ס"ק כו).

 הכנה מיום טוב ראשון לשני

  • אסור להכין מיום טוב לחברו ואין העירוב מועיל לזה, ועל כן אין לפרוס מפה, לסדר הצלחות והסכו"ם, לחתוך סלט, לחמם מאכלים אפילו הם יבשים שאין בהם רוטב, מיום חמישי לצורך סעודת הלילה. (שו"ע סי' תקג ס"א, ושו"ע סי' תרס"ז ס"א, ובמ"ב שם ס"ק ו').
  • מותר להוציא ביום חמישי אחר הצהרים מתא ההקפאה חלות ושאר אוכלים המבושלים כל צרכם בכדי שיפשירו ויהיו ראויים למאכל בערב מיד ולא יצטרכו להמתין זמן רב, ונכון להוציאם לפחות כשעה לפני השקיעה. (ע"פ החיי"א והמ"ב סי' תרסז ס"ק ה', מחזה אליהו סי' סד, חזו"ע שבת ח"ב עמ' תמז. ומ"מ יש אוסרין, שש"כ פכ"ח או' פט ושם בהע' ושכן הסכים הגרשז"א זצ"ל, ועי' שו"ש ח"א סי' רצ ס"ק יג, מאמר מרדכי - אליהו פכ"א או' לט).
  • אין להתיר להניח לצורך הלילה מאכלים על גבי פלטה כבויה שתידלק כעבור זמן. (הליכות מועד דף נב. וכן העלתי בשו"ת תורת מאיר סי' סה).   
  • מי שיש לו ילדים קטנים ורוצה להאכילם קודם הלילה, מותר לו לחמם מבעוד יום עבורם מהמאכלים שהכין לצורך סעודת הלילה ויאכילם מבעוד יום מכל מאכל ומאכל, ובאופן זה מותר לו להשאיר את המאכלים על גבי הפלטה ויישארו חמים עד אחר ששב מהתפילה. (ואף שנחלקו גדולי הפוסקים באופן שמבשל לצורך הלילה וטועם מעט כי היכי דלא ליתסר עליה, אם הוא בכלל הערמה, עי' שו"ע סי' תקכז סעיף כא, ובמ"ב סי' תקג סק"ז, ובשעה"צ ס"ק יד, טו, מ"מ בכהאי גוונא אינו בכלל הערמה, כיון שמטרתו בחימום אלו המאכלים לא רק בשביל הערב אלא באמת גם להסעיד ב"ב שעתה רעבים, וכן העלתי בשו"ת תורת מאיר סי' סה).
  • מותר לסדר ולטאטא את הבית באופן שמפריע לו הלכלוך וכוונתו שיראה הבית מסודר לצורך החג. (מג"א סי' ש"ב ס"ק ו', מחזיק ברכה שם או' ב', מ"ב סי' תרסז סק"ו).
  • וכן אם התלכלכה מאד ריצפת הבית במשך ימי החג, מותר לשפוך מים במקום הלכלוך ולנגבם במגב גומי ללא מטלית. (שש"כ פכ"ג סעיף ו', אור לציון ח"ב פמ"ו או' ח', מאמר מרדכי אליהו ח"ד סי' קד. ובמגב שיש בראשו ספוג, אין להתיר כלל, ולא דמי למ"ש השו"ע סי' שכ סעיף יח, מכמה טעמי). וכל שכן שמותר להדיח את בית הכסא אפילו עם חומר 'אקונימיקה' וכד'.
  • מותר להכניס למקרר מבעוד יום בקבוקי שתייה ולקררם לצורך הלילה, ובלבד שלא יפרש בפיו שעושה כן לצורך הלילה. (דדמי למ"ש השו"ע סי' שכג סעי' ו', דכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתייה, ואפי' אין צריך לו אלא לכוס אחת כמ"ש שם).
  • אסור לשטוף כלים לצורך סעודת הלילה אם יודע שלא יצטרך לשימושם עד הלילה כגון, כשכבר אכל סעודה שנייה ואינו מתכוון לאכול עוד, אבל קודם שאכל, או אחר שאכל וסבור שיצטרך להם, מותר להדיח אפילו הרבה קערות וכוסות, הגם שאינו צריך אלא לאחד. (שו"ע סי' שכג סעי' ו', מ"ב שם, כה"ח ס"ק מ, מא).
  • אם יש ריח רע מחמת הצטברות הכלים בכיור, מותר להדיחם בכל אופן. (ע"פ מ"ש המ"ב סי' שב ס"ק יט, שולחן שלמה סי' שכג סעי' ו' סק"ג).

הכנה מיו"ט לשבת

  • מותר להכין ביום שישי החל משעות הבוקר המוקדמות כל צרכי סעודת השבת, הן במאכל והן בשתייה לפי שהעירוב מתיר ההכנה.
  • ובכלל זה מותר גם לשטוף הכלים ולערוך השולחן לצורך הלילה. (רמ"א סי' תקכח ס"ב, ובמ"ב סק"ג, גר"ז סי' תקג ס"ג, שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נא או' ב'. וכן הוא לפמ"ש הגרע"א בהגהו' סי' תקח, חזו"ע יו"ט עמ' שב).

רחיצה ביו"ט

  • המצטער אם לא ירחץ מחמת הצטברות הזיעה והזוהמא, רשאי לרחוץ בביתו כל גופו במים צוננים או פושרים, ובמקום צורך רשאי לרחוץ כל גופו אף במים חמים שהוחמו על ידי "דוד שמש". (בשו"ע סי' תקיא ס"ב התיר רחיצת כל גופו בחמין שהוחמו מערב יו"ט, ובהגה' רע"א סי' שכו ס"ד, כתב, דכל שנתחמם מאליו ה"ז כהוחם מער"ש, וכ"כ המאמ"ר סי' תקיא סק"ד. וכ"כ הגרשז"א זצ"ל גבי דוד שמש, הב"ד השש"כ פי"ד הע' יב, וע"ש עוד בהע' כא מה שצידד בזה בנד"ד, ועי' שבה"ל ח"ג סי' לג, וח"ד סי' לא, והיכא שמצטער, ראה ביה"ל סי' שכו ד"ה במים. ובחזו"ע– יו"ט עמ' מב התיר בכל גוונא. ובשו"ת תורת מאיר הארכתי ג"כ להתיר).
  • מותר אף לכתחילה לרחוץ קטנים הצריכים לכך, אפילו במים חמים (שהוחמו ע"י דוד שמש). (רמ"א סי' תקיא סעי' ב', אליה רבה או' ב', מ"ב ס"ק יח, כה"ח ס"ק טו"ב, אול"צ ח"ב פל"ה או' ד').
  • הנוהגים לטבול במקווה בכל ערב שבת, י"א שיטבלו גם ביום שישי זה, אך יזהרו שלא לטבול במים חמים. (כן נראה לפמ"ש הכה"ח סי' רס סק"ו בשם שער הכוונות, ועי' בס' יסוד ושורש העבודה שער ח' פ"א, ובשלחן טהור – קאמרנא סי' רס), וי"א דאין צריכים לטבול, כי קדושת יו"ט מטהרתן. (עיין בס' נטעי גבריאל - יוהכ"פ פ"ח או' ד' בשם הספה"ק. וי"א דבכל אופן אין לטבול ביו"ט אפילו בצונן, בשביל תוספת קדושה, מלבד אם טובל לקריו, ביה"ל סי' שכו סד"ה אדם).

מדיני ראש השנה

  • בליל ראשון של ראש השנה לא יביא לשולחן בשעת הקידוש פירות שברכתן שהחיינו, כגון רימונים. (דנכנס עי"ז לספק אם ברכת שהחיינו של הקידוש פטרתן, שו"ת כת"ס או"ח סי' כו, בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' כ, וכן ד' הגריש"א שערי הוראה ח"א עמ' קח. ועי' אול"צ ח"ד פ"ג או' ד').
  • ובלילה השני ישתדל להביא לשולחן פרי חדש או שילבש בגד חדש ויכוון גם עליו בברכת שהחיינו, ואם אין מצוי לו, עם כל זה יברך שהחיינו. (שו"ע סי' תר ס"ב. ומ"מ אין צריך לאכול מיד אחר הקידוש את הפר"ח, וראה בכה"ח סי' תר סק"ו, הגריש"א הל' חג בחג פט"ז הע' 11), אולם יש להיזהר שלא לכוון רק על הפרי חדש. (שו"ת מנח"ש שם).
  • מי שאין לו מאותם 'הסימנים' שנהגו לאכלם בראש השנה לסימנא טבא, או שאינו אוהב טעמם, רשאי לומר את נוסח 'יהי רצון וכו' גם אם אינו אוכלם. (כה"ח סי' תקפג סק"ו. ומשמע דרשאי לומר גם בהזכרת שם דהוי בקשת רחמים, ועי' מה שכ' בס' תורת הישיבה מהדו"ת עמ' שסג).

דינים שונים

  • אם הצטבר בבית כמות גדולה של זבל וגורם ריח רע, או שנמצא במקום או בצורה שמאוס בעיניו מחמת ריבוי הפסולת, מותר לכתחילה לזרקו לפח האשפה שמחוץ לביתו. (שו"ע סי' שח סעי' לד, וברמ"א סי' רעט ס"ב).
  • אין להתיר לגלגל טבק - סיגריות ביום טוב אלא ימלאם מערב יו"ט. (שדי חמד מע' יו"ט או' ב', שו"ת רב פעלים ח"ב נט, ובבא"ח במדבר או' כא. והאידנא אפשר לעשותן מערב יו"ט שמדובקין היטב ולא ייפתחו).   
  • אדם המקבל ריבית על בסיס יומי בבנק על תוכניות חסכון לסוגיהן, אין ליטול עבור יו"ט, משום שכר יו"ט, ועל כן יתן שכר הרווח לצדקה. (עי' מ"ב סי' שו ס"ק יט, וכ"כ בנד"ד בשו"ת אגרו"מ או"ח ח"ד סי' נט, שו"ת מנח"י ח"ט סי' נט, שו"ת אול"צ ח"ב פכ"ה. וע"ע בביה"ל סו"ס רמה).
  • אשה שהכינה רשימה של המנות אותן היא רוצה להגיש בסעודות החג, אסורה לעיין בהם, ומיהו אחד מבני הבית רשאי לקרוא בפניה. (שו"ע סי' שז סי"ב, מ"ב שם, שעה"צ ס"ק נד, ועי' בחוט השני שם הע' לה).
  • ביום שישי - יום טוב שני יש לכתחילה להקדים ולהתחיל סעודת החג קודם זמן 'מנחה קטנה' (15:34) כדי שיאכל סעודת ליל שבת בתאבון. (מג"א סי' תקכט סק"ב, וע"ע בביה"ל ד"ה בערב, ודו"ק. וע"ע ברמ"א סי' תרצה ס"ב, ובביה"ל סי' רמט).

תפלה וקידוש בליל שבת

  • מתפללים ערבית כסדר הרגיל של ליל שבת, ויש המקדימים לקבל שבת, (מ"ב סי' תקכז סק"ג, ובביה"ל סי' רנו), ואין אומרים "במה מדליקין", ומזכירים בתפלה ובברכת מעין שבע, "המלך הקדוש". (שו"ע סי' ער ס"ב, ובכה"ח שם).
  • עושים קידוש על הכוס כבכל ליל שבת, ואין מזכירים בו הבדלה. (גר"ז סי' תצא ס"ד).

 

כתב וערך: הרב מאיר פנחסי שליט"א

רב קהילת בני תורה דרכי דוד ירושלים ומו"צ בבית ההוראה הליכות עולם.

לכל שאלה ניתן לפנות 24 שעות ביממה לקו ההלכה 3030* או 073-7-860-860  או לבית ההוראה 02-999-7989  


 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני