חסד או הלוואה

מעשה בראובן שלקח תחת חסותו יתומים ממשפחתו ודאג לכל מחסורם במשך שנים, לאחר עשר שנים, הוברר לו שאביהם השאיר להם נדל"ן בשווי של שני מליון דולר! וכעת אורו עיניו לבא ולבקש סכום הוגן על כל השנים שהוציא עליהם עשרות אלפי שקלים. האם הוא צודק בטענתו או לא?

תשובה: שאלה זו נפתחה בגדולי הראשונים, ויש בה סתירה בדברי השו"ע ונבאר את עיקרי הדינים.

הנה בתשובת הרי"ף (הובא בבעל התרומות שער סה) נשאל במי שפירנס יתום בתוך ביתו, אחרי שהגדיל היתום, תבע הלה את מעותיו ואומר שנתנם בתורת הלוואה, והיתום אומר לא אלא בתורת צדקה, הדין עם היתום וסתמא עשה גמ"ח כל זמן שלא פירש שנתנם לשם הלוואה. (הובא בב"י בסי' קכח, וכתב שאם היו קטנים קודם שבאו לעונת הפעוטות נראה שצריכים לשלם לו, כיון שלא שייך שיאמר להם לשם הלוואה נתתי).

מאידך בשו"ת תרומת הדשן (בסי' שמח) כותב תשובה בדיוק להיפך שודאי יש לו דין אפוטרופוס ולא הניח מעותיו על קרן הצבי, ולכן רשאי לתבוע את כל ההוצאות שהוציא עליהם. וכך מבואר בתשובת הרשב"א, ונזכרה בשו"ע חו"מ בסי' רצ (סעיף כה). הרי לנו מחלוקת, לדעת הרי"ף – אינו יכול לתבוע הוצאות עבור יתומים. לרשב"א ותרוה"ד – יכול לתבוע הוצאותיו.

וכבר התקשו האחרונים בסתירת דברי מרן בב"י ובשו"ע, שבחלק יור"ד (בסי' רנג) העתיק כתשובת הרי"ף, ובשו"ע בחו"מ (שם) פסק כדברי הרשב"א. והרמ"א הוסיף על מרן: ואם פרנסם בתורת גמ"ח פטורים. וכתב הכנה"ג (בסי' קכח) נראה שבא ליישב שאין כאן מח', הרי"ף מדבר במקרה שפרנסם בתורת גמ"ח, והרשב"א שמחייבם מדבר במקרה שפירנס בתורת הלוואה. וכתב הכנה"ג תירוץ שני והוא הנראה בעיניו, שהרי"ף מדבר שפירנסם ולא היה לו בידו משלהם, והרשב"א מיירי שיש לו משלהם תחת ידו. ע"כ.

ועיין בשו"ת צדקה ומשפט (הרב צדקה חוצין) אה"ע (בסי' כח) שהאריך בביאור זה, ודחה תירוצו השני של הכנה"ג והעיקר כהחילוק הראשון, ולכן הסכים לדינא שיש לתת למפרנס יתום על מה שהוציא עליו קודם גיל שש אך יש להחרים עליו שאכן לא התכוון לזונו בתורת גמ"ח, ומה שהוציא אחר גיל שש תלוי במח' הפוסקים והמוציא מחבירו עליו הראיה, ואין להוציא ממון. ועיין בשו"ת כתב סופר (חו"מ בסי' כא). ובשו"ת שמחת כהן (חו"מ סי' ב) בארוכה, ושם צידד לא להחרים עליו. ע"ש ואכמ"ל.

העולה מהאמור: יש מקום לשלם לראובן על ההוצאות שהוציא על היתומים קודם גיל שש, וביה"ד יחליט אם להחרים עליו שלא פירנסם מחמת גמ"ח. ומה שהוציא מעל גיל שש אינו יכול לתבוע דהוי ספיקא דדינא, והמוציא מחבירו עליו הראיה.   

 

כתב וערך:

הרב יובל אברהמי שליט"א

דיין בבית דין "צדק ומשפט" אשדוד.

וראש כולל "זוהר התורה"

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני