שליח להחזיר כסף לגמ"ח

שאלה: ראובן שלח את שמעון חברו להחזיר בעבורו 100$ לגמ"ח. ושמעון איבד את הכסף. האם שמעון חייב לשלם לראובן ?

תשובה:             

א. שומר חינם פטור מגניבה ואבידה,  וחייב רק בפשיעה. ושומר שכר פטור רק באונס, וחייב בגניבה ואבידה .

ב. שליח, דינו כשומר. דהיינו, שליח בחינם דינו כשומר חנם. ושליח בשכר, דינו כשומר שכר.

ג. שומר חינם, שקיבל מעות לשמור. אם המעות אינם חתומים (דהיינו קשורים באופן כזה שמגלה שהמפקיד מקפיד שלא ישתמש במעות),מותר לו להשתמש במעות. וממילא דינו כשומר שכר.

ד. בשליח, נחלקו הפוסקים, אם מותר לו להשתמש במעות שאינם חתומים. ונראה, שדין השליח כדין שומר חינם שפטור מגניבה ואבידה.    

 

מקורות ונימוקים :

  • א. שומר על מעות חברו
  • א. שומר חינם פטור מגניבה ואבידה. (שו"ע רצא ס"א) אולם, אם קיבל מעות לשמור אזי אם המעות אינם חתומים, וכן הנפקד הוא שולחני מותר לו להשתמש במעות. וממילא, דינו כשומר שכר. מאחר, ונחשב שיש לו טובת הנאה. (שו"ע רצב ס"ז) ואף אם לא מימש את זכותו זו. אבל מי שאינו שולחני, אסור לו להשתמש במעות. וממילא דינו כשומר חינם.
  • ב. הסמ"ע (רצב ס"ק יח) כתב בשם המרדכי שבזמננו כולם דינם כשולחני. משום, שרוב עסקנו בריבית ובקניה ומכירה. וכ"כ הרא"ש, ור"ת, כהמרדכי. אולם התומים (קכה ס"ק ג') דייק מדברי הרמב"ם דלא ס"ל כרא"ש ור"ת והמרדכי . ואפשר, דלא פליגי אלא הכל לפי הענין ומנהג המקום. וכן כתב בבן איש חי פרשת כי תבוא שנה ראשונה שבזמן הזה לכו"ע יש דין שולחני וחייבים על גניבה ואבידה. ומשמע שכן היה מנהג פשוט בזמנו.ובדעת מרן יש שכתבו, מאחר ומרן השמיט את דינו של המרדכי  מהשו"ע, על אף שהביאו בב"י משמע שלא ס"ל כמותו. ואולם אין זה מוסכם  משום שישנם הרבה פוסקים הסוברים שדין שהובא בב"י אף שהושמט מהשו"ע יש לנהוג כמו מה שנכתב בב"י. (יביע אומר ח"ג אהע"ז סימן יג אות ב')
     ועוד, אף אם זו דעת מרן, יש לומר שכיום גם מרן יודה. משום, שסתם אדם עיסוקו  במו"מ וצריך תמיד למעות.  וכן משמע בפשיטות מהבא"ח הנ"ל.
  • ב. שליח במעות חבירו
  • א. לכאורה דין השליח כדין השומר, וכמו שפסק מרן ששליח בחינם דינו כשומר חינם, ושליח בשכר דינו כשומר שכר. (שו"ע קפז ס"א, וקפה ס"א בהגה) ולפי זה  יש לחייב את השליח הנ"ל על גניבה ואבידה . מאחר וקיבל מעות שאינם חתומים. וכ"כ הש"ך (קכא ס"ק לה)
  • ב. אולם, הנתיבות (קכא ס"ק י') כתב שנשמט מהש"ך דברי הב"י ,(יו"ד קסט) שכתב ששליח אסור לו להשתמש במעות, אף אם קיבל מעות שאינם חתומים. והטעם לחילוק ביניהם הוא, שישנו הבדל מהותי בין שומר לשליח, ששומר קיבל את המעות לזמן, ולאותו הזמן רשאי להשתמש בהם. אבל השליח לא קיבל את המעות להשהותם אצלו, אף לא לזמן מועט, אלא רק להעבירם ליעדם. ולכן אסור לו להשתמש בהם, וממילא הוא נשאר שומר חינם. ולפי"ז בנידון שלנו יש לפטור את השליח .
  • ג. אלא שראיתי במשמרת שלום שכתב, שהב"י סותר עצמו שבסימן רצ"ז כתב בשם הרשב"ץ ששליח יכול להשתמש במעות כשאינם חתומים. וגם בתומים (קכה) כתב כן דלא כנתה"מ הנ"ל. וכן בשו"ת גליא מסכתא (סימן יג') כתב ששליח יכול להשתמש במעות כשאינם חתומים. וא"כ הוי ספיקא דדינא אם מותר לשליח להשתמש במעות או לא.
  • ד. ולכאורה יש להסתפק האם יחשב השליח שומר חינם או שומר שכר. משום שבצד אחד יש לומר שהיה לו אפשרות להשתמש במעות משום שאם היה משתמש לא היה נחשב ששלח ידו בפיקדון. משום שיכול לומר קים לי, כדעות שמותר להשתמש במעות שאינם חתומים.ולכן יש לחייבו כשומר שכר משום ההיא הנאה שהיתה לו. ולצד שני יש לומר שכעת שבאים לחייבו על גניבה ואבידה משום שרוצים להחשיבו כשומר שכר יכול לטעון קים לי שאני שומר חינם.
    ונראה שדינו כשומר חינם. והטעם דקים לי פירושו שהמחזיק יכול לומר קים לי כדעה מסוימת אבל לתפוס מכח טענת קים לי לכתחילה אסור וכדכתב בשבו"י (סוף ח"ב בכללי ודיני הקים לי)ולכן האפשרות להשתמש לכאורה לא היתה קימת משום שלכתחילה אסור לו להשתמש במעות.  
    ועוד שמהנתיבות (רצב ס"ק ח') משמע שיכול לטעון הנפקד, מעולם לא חשבתי להשתמש במעות אלו וממילא  דינו כשומר חינם ואף שדין זה הוא מחודש ולא מוסכם. אולם במקרה שלפנינו  יש לומר, שגם החולקים (מנחת יעקב סימן טו' וע"ע שו"ת בית שלמה או"ח סי' נז בהגה) על הנתה"מ יודו.  משום שההיתר להשתמש במעות אינו מרווח.
    ועוד יש לומר, שבדולרים גרע מסתם מעות. משום שאם ישתמש במעות,  יצטרך לקנות דולרים אחרים. והשער שלהם משתנה ואפשר שבכה"ג המשלח מקפיד שלא ישתמש. אף שאינו צרור וחתום. ועיין כעין זה בכסף הקדשים סימן רצ"ב. ועל כן נראה שיש לפטור את השליח.           

 

כתב וערך:

הרב חיים והב שליט"א

אב"ד "חוקת משפט" בני ברק

וראש כולל " אמת ושלום" ראש העין

 

 

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני