תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

 

בס"ד, ‏י"ב תשרי תשע"ח, 46-2/ע"ח

 

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב יוסף נסים ביטון נ"י

 

שלום רב,

 

אודות מה שמובא בספר ילקוט יוסף הלכות קס"ת (סי' קל"ה סעיף ג'), בית הכנסת שהגיעו אורחים מחו"ל, ורוצים להעלותם לס"ת בימי שני וחמישי, כדי שיתרמו להחזקת הישיבות הקדושות בעת עלייתם לתורה, מותר לבקש מהכהן שיצא מחוץ לבהכנ"ס, כדי שיוכלו להעלותם לתורה וכו', וכן כשיש ב' חתנים או ב' בעלי ברית וכדומה. ושואל כשיש שנים שיש להם יארצייט של הוריהם, האם גם בזה מותר לבקש מהכהן שיצא מחוץ לבהכנ"ס.

 

הנה עיין בספר הליכות עולם ח"ח פרשת שופטים (אות י"א) בהערה, שכתב בשם ספר שלמי ציבור (דף ק"צ ע"ב), ואני קבלתי שיש לומר הקדיש בשבת שלפני יום פטירת האב והאם, לפי שעיקר עליית הנשמות העולות מדרגה אחר מדרגה בגן עדן הוא בשבת שלפני יום הפטירה כמבואר בזוהר. ע"כ.

 

וראה עוד בשלמי ציבור (דף י' ע"ד) שהביא דבר זה בשם המקובל רבי יעקב ווילנא ז"ל. וכ"כ בשו"ת מעשה אברהם, וע"ש עוד במה שהאריך שהעיקר העליה לתורה זה בשבת הקודם ליום הפטירה, לעלות לקריאת המפטיר, שע"י הקדישים וההפטרה ניצולים ההורים מדין גיהנם, ובה תועלת ונחת רוח לנפטר בעליית המפטיר יותר מעליית המשלים. וכ"כ בספר בן איש חי (שנה שניה פרשת תולדות אות כא), וראה עוד במעבר יבוק (מאמר ב' פרק כ"א).

 

ועל כן בימי שני וחמישי אין כ"כ צורך שיעלה לתורה אלא עולה בשבת שלפני כן, ועל כן אין להוציא את הכהן מבהכ"נ בעבור זה, ורק אם מתאפשר להם לעלות לתורה יעלו בשני וחמישי.

 

ובמה ששאל לגבי סעודה שניה בשבת, שעשאה אחר חצות היום, ושכח לומר רצה והחליצנו האם חוזר לומר רצה והחליצנו.

 

ע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך א' חלק רביעי, דמי שאכל אחר קידושא רבה פת כסנין, והסעודה של שבת העיקרית שהיא הפת, ותבשיל החמין עשאה אחר חצות היום, ובסעודה שאכל פת שכח להזכיר בבהמ"ז רצה והחליצנו, אינו צריך לחזור, שכיון שאכל פת הבאה בכסנין י"א שדינו כמו סעודה ג' של שבת שאז אינו חוזר, אבל אם לא אכל פת הבאה בכסנין אע"פ שעשה סעודה שניה אחר חצות היום חוזר. וכ"ה בחזון עובדיה שבת כרך ב' (עמ' שמ"ו).

  

 

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול