תשובות שהשיב לשואליו מרן הראשון לציון והרה"ר לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

בס"ד, ‏כ"ו תשרי תשע"ח, 65-2/ע"ח

 

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב גיא מועלם נ"י

 

שלום רב,

 

אודות מה שמבואר בילקוט יוסף שבת כרך ד', סימן שכח (עמ' צ"ה), שהעיקר כדעת הרמב"ן בתורת האדם שאף מלאכה דאורייתא מותרת ע"י שינוי לחולה שאין בו סכנה, ואחר שנים יצא לאור הספר חזון עובדיה שבת ח"ג, ושם (עמ' קפ"ב), חזר על הדברים שהובאו בילקוט יוסף הנז', ושאל ע"ז א"כ מדוע (בעמ' תט"ז) כתב, ואם אין שם נכרי מותר לעשות לו שבות בשינוי ע"י ישראל, למה צריך שיעשה בשינוי שבות, הרי (בעמ' קפ"ב) התיר בדאורייתא שבות אחת.

 

הנה אע"פ שמותר, מ"מ לכתחלה בחולה שאין בו סכנה עדיף שיעשה בשינוי, וגם עדיף שלכתחלה יעשה ע"י נכרי, וכמ"ש בסעיף שם שיאמר לנכרי, ואם אין שם נכרי העדיפות השניה שיעשה שבות בשינוי ע"י ישראל, וסיים שם ואם א"א לשנות מותר לעשות שבות כדרכו, יוצא שאם א"א אה"נ גם בשבות אחת מותר ע"י ישראל לחולה שאין בו סכנה.

 

ומה שהעירו ע"ז שלא התיר הרמב"ן אלא בשבות דרבנן ולא במלאכה דאורייתא, הנה בספר חזון עובדיה שבת ח"א (עמ' רנ"ח) ושבת ח"ג (עמ' קפ"ב) הביא שכ"כ בש"ע הגר"ז (סי' שכ"ח ס"ק י"ח), והביא ראיה מדין גונח שיונק חלב מן הבהמה בשבת, אף דקי"ל דחליבה דאורייתא, כמ"ש הרי"ף והרא"ש (שבת ע"ג:), והרמב"ם (פ"ח ה"ז), דחליבה דאורייתא, ועוד ראשונים סוברים כן כמו שהביא שם, וכיון שיונק בשינוי מישרא שרי, וכ"כ בספר תהלה לדוד (סי' שכ"ח ס"ק כ"ב) ובספר קצות השלחן, וכן העלה בשו"ת רב פעלים ח"א (ר"ס כ'), וע' באגלי טל (מלאכת טוחן אות ל"ח סק"י) שכתב שיש מקום עיון בש"ע (סעיף י"ז שהביא דעת הרמב"ן, שאם אין בו סכנת אבר עושים בשינוי, ומשמע שעושים את השבות בשינוי, דהוי שבות דשבות, וכ"כ במשנה ברורה (ס"ק נ"ד) ובאמת שהרמב"ן מתיר אפי' במלאכה דאורייתא ע"י שינוי ע"ש. וכ"כ בספר שמירת שבת כהלכתה בשם הגרש"ז אוירבאך שאף מלאכה דאורייתא מותר לעשותה לחולה שאין בו סכנה כשנעשית בשינוי ע"ש. ואע"פ שיש חולקים וכמו שהביא שם, העיקר לדינא שמותר גם במלאכה דאורייתא, וכמו שהעלה בשו"ת שבט הלוי ח"ח (סי' צ"ג), וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ז (סי' י"ט), וע' בספר ילקוט יוסף הנ"ל במה שהארכנו בזה.

 

ובענין מה ששאל על המבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך א' חלק ראשון (סי' רנ"ז סעיף ו'), שמותר להטמין בתוך החמין שקית בד או ניילון או נייר כסף המלאים באורז ובשר, שנתבשלו כל צרכם, ואין בזה איסור משום הטמנה, ושאל הרי מובא בהערה הקודמת שאין הטמנה באוכלים, וא"כ למה צריך לצרף דעת הרמ"א שכל שהוא מבושל כל צרכו מותר להטמין. הנה אע"פ שבארנו שאין הטמנה באוכלים, מ"מ יש כמה אחרונים שחולקים ע"ז, וכמ"ש בשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' מ"ז) מ"מ כדאי הוא החזון איש לסמוך עליו להקל בצירוף מ"ש הרמ"א שכל שהאורז והבשר מבושל אין בו משום איסור הטמנה. ומש"ה הוצרכנו לצירוף. ודו"ק.

 

 

 

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני