אחריות אדם על נזק שנגרם על ידי נזילה שנעשית מהצנרת שלו, ללא ידיעתו.

שאלה: נגרם נזק לשכן על ידי נזילה מהצנרת שלי, האם אני חייב לשלם לו על הנזק?

תשובה: פטור. ומכל מקום ברגע שיודע שהצנרת שלו מזיקה חייב לתקן אותה.

המקרה:

צנרת של בית פרטי שהחלידה, וטפטף ממנה מים על הצנרת של הבניין, ובכך נגרם נזק לצנרת הראשית של הבניין. התקלה התחילה ככל הנראה על ידי הטפטוף על הצנרת, יש לציין שאף אחד לא ידע מהטפטוף הנ"ל עד לנזק הגדול. ומכאן השאלה על מי לשאת בהוצאות התיקון, על בעל הבית הפרטי שהצנרת שלו הזיקה, או זהו נזק משותף לכל הדיירים.

מקורות:

פסק מרן [חו"מ תיב ה] ז"ל: השופך מים בר"ה ונטנפו בהם כליו של חבירו, פטור, דהוה ליה בור ופטר בו את הכלים, בין הפקירם בין לא הפקירם. אבל אם הוחלק בהם אדם ונפל לארץ והוזק, חייב. וכל שכן אם נבלעו המים בארץ ונעשו רפש וטיט והזיקו, דהשתא ה"ל בור ממש, וכו'. ע"כ.

הרי דאם שפך מים והזיקו, הוי בור, ובבור פטור על נזקי כלים.

ויש להוסיף לזה דריקבון הצינור, במקום שלא רואים, הוי בכלל אונס שפטור עליו, כדפסק מרן לגבי כיסוי בור ברשות הרבים [חושן משפט סי'  תי כד] ז"ל: התליע מתוכו ונפלו בו שוורים, אף על פי שהגמלים מצויים שם תמיד והרי הוא פושע לגמלים, הואיל ומחמת שהתליע נפלו בו השוורים, פטור, וכן כל כיוצא בזה. ע"כ.

היינו אדם שפתח בור ברה"ר וכיסהו, והתליע הכיסוי מתוכו, באופן שלא הבחין בו, פטור, וזאת אפילו על שור שנפל, וכדומה. וקל וחומר בנדו"ד דהוי נזק כלים על ידי בור.

ובר מן דין הרי הוי גרמא, דלא פתח בור, אלא עשה ברשות, היינו קנה דירה עם צנרת, ונגרם מזה נזק בלא ידיעתו, והוי גרמא בהנ"ל, ולכך יש לפוטרו מכל וכל.

לכך וועד הבית יחלק באופן שווה את תיקון התקלה בין כל הדיירים דאין זה אלא מכה בידי שמים.

כתב וערך:

הרב ברק נקי.