המתפלל על חולה האם צריך להזכיר את שם אביו או את שם אמו ? הרב דוד שלום נקי

 

המתפלל על החולה, יזכיר את שמו ואת שם אמו דווקא: "פלוני בן פלונית", ולא יזכיר את שם אביו. (כן הוא בזוהר הקדוש, וכן מתבאר בגמרא מסכת שבת סו ע"ב, וכן כתבו הרשב"א, מהרש"ל, בן איש חי ועוד). ובשו"ת תורה לשמה כתב הטעם, לפי שעל האשה אין קטרוגים כל כך כמו שיש על האיש, שפטורה היא ממצוות שהזמן גרמא ומתלמוד תורה, ועוון ביטול תורה חמור במיוחד. (א ו)

 

אם אינו יודע את שם אמו של החולה, יאמר את שם אביו, ואם גם את שם אביו אינו יודע, המנהג לומר "פלוני בן חוה". (ד נג)

 

המתפלל על החולה, אין צריך להזכיר את שם משפחתו כלל, ודי שמזכיר את שמו ואת שם אמו.

 

המתפלל על החולה בפניו, לא יזכיר את שמו, כמו שמצאנו אצל משה רבנו שכאשר התפלל על מרים אחותו אמר: "אל נא רפא נא לה", ולא הזכיר את שמה. (כן מבואר מדברי הזוהר הקדוש, וכן דעת מהריק"ש, עיון יעקב, וילקט יוסף, חתם סופר ועוד. א ו)

 

כתב החתם סופר: המבקר את החולה ומתפלל עליו בפניו, כיון שאינו צריך להזכיר את שמו, תפילתו מקובלת יותר. כי כתבו המקובלים שעל ידי הזכרת שמו של החולה יש קצת התעוררות הדין עליו, ולפעמים יש קצת הפסד בתפילתו על ידי הזכרת שמו, לא כן כשמתפלל בפני החולה שאינו צריך להזכיר את שמו, אז טוב לו. ולכן אמרו חז"ל: הנכנס לבקר את החולה, מתפלל עליו שיחיה, כי לא צריך להזכיר את שמו, ואז לא מעורר עליו את הדין, אבל אם אינו מבקרו, כיון שאינו בפניו, צריך להזכיר את שמו בתפילתו, והרי מעורר עליו את הדין, ולפעמים יארע לו הפסד בדבר אף על פי שמתפלל עליו שיחיה. וכיוצא בזה כתב הגאון החסיד רבי אליהו הכהן, שכאשר מתפללים על החולה בפניו, אין מזכירים את שמו, וכך אין השטן יודע על מי מתפללים ואינו יכול לקטרג, והתפילה עושה פירות, והמלך החפץ בחיים מטה כלפי חסד, וגוזר עליו חיים. וזה בבחינת "בכסה ליום חגינו", שמכסים את החודש [תשרי] ואינם מזכירים אותו [בשבת מברכין], כדי שלא ידע השטן ויבוא לקטרג ביום הדין - ראש השנה. (א ו. הליכות מוסר א פג)

 

המתפלל על חולה זכר, יכול לשנות בתפילה ולומר: "אל נא רפא נא לו". כן מבואר בשלחן ערוך (סימן קטז ס"א), שכאשר אומר פסוק דרך תפילה ובקשה, מותר לשנותו לפי הענין מיחיד לרבים, ומלשון נוכח לנסתר וכיוצא בזה. (ד נד)

המתפלל על החולה או האומר "מי שברך", לא יאמר: "הוא יברך את החולה פלוני", אלא יאמר: "הוא יברך את פלוני" בלבד. ולא יזכיר חולה, כדי שלא להרע את מזלו, שמאשר זאת שהוא חולה. (ד מט)

כתב וערך:

הרב דוד שלום נקי שליט"א