התקלקלו המזגנים או המעליות בדירת הנופש וכן התקלקלה מערכת הסטריאו ברכב השכור

שאלה:

  • אדם שכר דירה למשפחתו בצפון בימי החופש למשך שבוע, ובמשך שהותם בדירה התקלקלו המזגנים, ולא מצאו טכנאי שיתקן את הקלקול, ונשארו בדירה כשבחוץ יש ארבעים מעלות חום, ודורשים השוכרים לקצץ בדמי השכירות יותר מחמישים אחוז, וטענתם באנו להנות ולבסוף סבלנו, ומאידך טוען המשכיר עד עכשיו המזגנים עבדו מצוין מזלכם גרם זאת, כמבואר בחושן משפט סימן ש"י סעי' א', שאם שכר בהמה ונהייתה עיוורת ויכולה לילך לאט, אומר המשכיר לשוכר מזלך גרם היות ויכולה ללכת ומה שהולכת לאט זהו מזלך, וה"נ הבית הוא טוב ומה שאי אפשר לנפוש בו מזלכם גרם, האם נקבל את טענת המשכיר?
  • וכן שכר דירת קייט לנפוש במגדלי יוקרה בקומה עשירית, והתקלקלו המעליות ואינו יכול לעלות בכל פעם עשר קומות, וכל פעם מחדש זה קושי עצום עבורו, ורוצה לבטל המקח או לסירוגין לקזז בדמי השכירות, האם רשאי?
  • וכן אם שכר רכב והתקלקלה מערכת הסטריאו, והילדים משועממים ומשתגעים מחמת שאין להם מוזיקה בטיול, ולא הרצאות וסיפורים, אם יכול לקזז מסכום השכירות?

תשובה:

  • לגבי דירת נופש, אם אפשר להתקיים בדירה ע"י מאווררים או מצננים או שהמזגנים עובדים בעוצמה נמוכה ולא בחוזק, יש לחלק ולומר שאם כבר שילמו את דמי השכירות לא יוכלו להוציאו בחזרה מהמשכיר, ואם לא שילמו יוכלו לקזז לו במקצת. ובמקום שהחום אדיר ורציני מאוד שקשה לשהות בדירה גם בדוחק, בכה"ג גם אם שילמו צריך להחזיר להם חלק מהסכום, וישומו לפי ערך הדירה כמה שווה דירה של קייט בלי מזגן.
  • וכמו"כ לגבי דירה במגדלי יוקרה, אם נהוג שאנשים בריאים כמוהו עולים זאת גם בלי מעלית בדוחק יוכל הבעלים לומר לו הרי שלך לפניך ומזלך גרם, אבל אם דרך הבריאים לעלות במעלית בלבד ונהפך הנופש לסבל, יכול בוודאי לקזז מדמי השכירות או אם ירצה לבטל את החוזה שכירות ביניהם באמצע הזמן.
  • אבל לא כן הדין באם התקלקלה מערכת הסטריאו ברכב, דלכו"ע אינו יכול לקזז מסכום השכירות וכפי שנבאר להלן.

נימוק הדין:

מצינו בגמ' בב"מ עח: שכר בהמה והבריקה או התליעו רגליה אומר לשוכר הרי שלך לפניך. והיינו הבריקה שנהייתה עיוורת ובשביל זה צריך ללכת בצורה איטית, בכל אופן יכול המשכיר לומר הרי שלך לפניך, שהרי סוף סוף יכול החמור ללכת ולהגיע ליעד וכל מה שקרה הוא נגרם מחמת מזלו של השוכר.

ומצינו בדין זה שלש מחלוקות בפוסקים, א. האם הגמ' דיברה דווקא באופן שהשכיר לו חמור 'זו' שלא שעבד המשכיר את עצמו לשאר חמורים בזה אינו מחוייב להעמיד לו חמור אחר, אבל בחמור סתם שאמר לו שמשכיר לו חמור ולא אמר לו איזה חמור ולבסוף נתן לו את אחד מחמוריו בזה השתעבד לו לתת לו חמור אחר אם יקשה על החמור שנתן ללכת, או דלמא לא שנא בין חמור זה לחמור סתם יכול המשכיר לומר לשוכר מזלך גרם.

דעת הרע"ב במשניות וכן נקט בפירוש המשניות להרמב"ם שבחמור סתם בעי להעמיד לו חמור אחר אם התליעו רגליו או נהייתה עיוורת. אבל ברמב"ם עצמו להלכה חזר בו ונקט שלעולם יכול לומר לו הרי שלך לפניך וזה מזלו של השוכר, וכן הכריע השו"ע בסימן ש"י סעי' א'.

וא"כ בית שאדם שוכר בדרך כלל זה נחשב "בית זה" שיודע על איזה דירה מדברים, ויוכל לומר לו הרי שלך לפניך, וגם אם נאמר שהמשכיר יש לו כמה דירות ואינו יודע מה נותן לו והוי כשוכר דירה סתם, כיון שהרמב"ם והמחבר נוקטים להלכה שיכול לומר לו הרי שלך לפניך, כך נקטינן לדינא.

ואלא שמצינו מחלוקת שניה בין הרמב"ם לראב"ד, האם כל מה שאמרינן שיוכל לומר המשכיר לשוכר הרש"ל אמרינן לגבי זה שאין צריך המשכיר לטרוח ולהעמיד לו חמור אחר, אבל לגבי עצם התשלום יכול השוכר לקזז לו היות וקיבל כרגע חפץ שערכו פחות וכך הכריע הראב"ד, אבל ברמב"ם נוקט דכיון שיכול לומר הרי שלך לפניך כי זה מזלו של השוכר א"כ יצטרך השוכר לשלם שכרו מושלם בלי לקזז גרוש, ובמחבר נקט גם בזה כדעת הרמב"ם, וא"כ לא יוכל השוכר גם לקזז מדמי השכירות, וא"כ עד עתה יד המשכיר על העליונה לומר לשוכר הרי שלך לפניך ולקבל דמי שכירות מלאים.

ומצינו מחלוקת שלישית, שנחלקו נתיבות המשפט וערוך השולחן [בסימן ש"י סק"ג] שעל פיה נוכל לבא קצת לקראת השוכר, דהנה בערוך השולחן נקט דכל מה שסבר הרמב"ם שמשלם מחיר מלא זהו דווקא בשכר חמור דרך קבלנות בשכר כך וכך לחודש או חמור שיגיע לצפון, שאז כיון שההתחייבות של המשכיר להעמיד חמור שיגיע ליעד  וזה חמור שאומנם יגיע אך בצורה איטית ביותר יכול לומר הרי שלך לפניך. אבל בשכירות לימים, שהתחייב להעמיד לו שירות בכל יום ויום, בזה חמור איטי אינו נקרא שירות ויכול ליתן לו שכר של חמור איטי.

ובנתיבות המשפט פליג ונקט, שלעולם יכול לומר לו הרי שלך לפניך וזה נעשה מחמת מזלו של המוכר ומצינו שגם הריטב"א ומהר"ם פאדווה נוקטים לחלק בין שכירות לקבלנות, והגם שזה בדעת רב שם שלא נפסק כוותיה מ"מ מסתבר טעמיה גם אצלנו, וממילא בכל שכירות בית כיום בימי החופש משלמים לפי יום ולפי מיטה, וזה שכירות ממש ולא קבלנות,

ומעתה, אם שילם כבר מראש את דמי השכירות יוכל לומר המשכיר קים לי כהנתיבות שגם בכה"ג יוכל לומר לו שמזלו גרם, אבל אם עדיין לא שילם יוכל לצרף  א. את דעת ערוך השולחן שבכה"ג יכול לקזז לו ולשלם דמי חמור איטי כי אין כאן העמדת שירות מספקת, ב. כיון שמצינו בסי' של"ב סעי' ו' שבשכירות נקרא מום מה שנהגו במדינה, ובמדינה דירת קייט ללא מזגנים אינה קייט, אלא סבל ועונש והגם שקרה באמצע הזמן ששהו בדירה ולא מתחילה, דעתו של המשכיר שאם יקרה כזה דבר שיקזזו לו מן השכירות שאינו מן הדעת שיביא אנשים ממרכז הארץ שיש להם בית עם מיזוג ונהנים בו בחנם למקום מרוחק בלי מזגנים ולסבול עימו, וכיון דהוי אומדן דעתו גם של המשכיר אפשר לצרף זאת לדברי ערוך השולחן ולחייב את השוכר ולהחזיר חלק מדמי השכירות.

אמנם נראה דכל זה כאשר שייך להתקיים בדירה בדוחק, אבל אם החום בלתי נסבל ונוטפים בתוך הבית, ואין שום הנאה מכזה בית שיכולים לבטל את המקח בצורה מיידית ויחזיר להם את כספם ואם אין להם לאן ללכת ישארו בבית עד סוף הזמן שסיכמו ויקזזו עימו מהסכום שסיכמו. והטעם לסברא זו, א. שמצינו שאם שכר חמור לרכיבה והתליע בכה"ג אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך אלא דווקא אם שכרו למשא, והחילוק בזה, שבמשא יכול להחזיק את המשא על החמור וילך עימו לאט לאט, אבל לשבת ולרכב על חמור עיוור או שהתליע שחוששים שיפילנו באחד הגשרים וימות השוכר, הוי כמת החמור דבעי להעמיד לו חמור חדש, וה"נ בית לוהט לא שייך להתקיים בו והגם שלעצם דיור בימות השנה שייך לדור בו בדוחק אבל לגבי נופש כו"ע מודים שאינו נופש שלא באו לסבול והוי כמת להם הטיול. וממילא אם לא מעמיד להם דירה אחרת יכולים לקזז לו בדמי השכירות.

ועוד מצינו בערוך השולחן שאם לקח חמור איטי שיכול לומר הרי שלך לפניך זה דווקא ששכרו ליסע עימו ולא סיכמו לאן אבל אם סיכם עימו שצריך זאת להגיע ליריד פלוני לעסקים ובגלל שהחמור איטי לא הגיע ליריד א"כ יכול לחייבו להעמיד לו חמור חדש שהולך מהר וכשאין לו אלא חמור איטי והפסיד את היריד א"כ אין לו ענין בחמור כלל וכלל וא"צ לשלם לו שכרו על חמור כזה.

וה"נ משפחה זו שכרו את הדירה לנופש, ואי אפשר לנפוש בכזה מצב כשעסוקים במרמור על החום, ובמשך כל היום אין להם שקט נפשי ואין להם מנוח לכף רגלם, וא"כ הפסידו את התועלת מהטיול ויקזזו לו, ואלא שע"פ טענה זו לבד לא היינו סומכים דהרי בכל אופן יש איזה הנאה משהותם שם באזור הצפון, אבל בצירוף הטענה הראשונה שייך לומר שיקזז להם מדמי השכירות גם אם קיבלם כבר מראש.

והנה בדירת נופש בקומה עשירית, סיכום השכירות הוי כשכר "בהמה זו", וסיכום השכירות כולל גם את המעליות לבית, ואם המעליות בטלו אין זה מזלו של השוכר אלא של כל הבנין, שהרי כל דיירי הקומות העליונות סובלים כתוצאה מכך, ובפרט ששכירות לימים הזכרנו שדעת הערוך השולחן שצריך להעמיד לו שירות לכל זמן השכירות, וכל שלא מעמיד לו יכול השוכר לקזז מדמי השכירות.

אלא דבכל זה יש לחלק היכא שהנזק הוא בגוף והכרחי וכגון נזק של קור או חום וכן מאמץ לא מקובל של עליית עשר קומות בכל פעם, אבל אם שכר רכב והתקלקלה מערכת הסטריאו של הרכב, והילדים גועים ומשועממים ואפשר בדוחק ע"י נסיון של חידון בשעת הנסיעה או סיפור מענין של אחד ההורים להעסיק את הילדים, אין זה אלא נזק נפשי שיכולים להסתדר בלעדיו, ועוד דכיון שיש היום אפשרות לשמיעת כלי שיר ע"י רמקול קטן חיצוני או נגן וכדו', יש לדון זאת כחמור איטי שיכול לומר לו הרי שלך לפניך, היות והחמור נוסע ורק יש קושי בנסיעה וה"נ הרכב נוסע ורק יש קושי בנסיעה מחמת קלקול במערכת הסטריאו.

 

כתב וערך:

הרב יונתן שושן שליט"א

ראש כולל דיינות משפטי התורה בית וגן ירושלים

ודיין בבד"ץ חוקת משפט

ניתן לשאול בSMS
במספר

072-371-8875

________________

שאל את הרב במייל
 
המענה ינתן במהירות האפשרית
השאלות והתשובות לא מתפרסמים באתר      

הרשמה להלכה היומית במייל

הרשמו להלכה היומית וקבלו דברי תורה יומיים ישירות לדואר האלקטרוני